הצמצם

סדרת מאמרים זו נועדה לשפוך אור על כל הבסיס של עולם הצילום ולאפשר לכם להכיר לעומק את יכולות המצלמה, האור ויסודות החשיפה הנכונה. בכל מאמר מוצג נדבך נוסף ויחד נוצרת התמונה המלאה. במאמר זה נכיר את הצמצם, על כל אפשרויותיו ומשמעויותיו, קצת מעבר לכל מה שרציתם לדעת. זהו חלק מקורס צילום ובמאמר משולבים נושאים רבים ולכן מומלץ לקרוא את מאמר מושגים בסיסיים בצילום קודם לכן, על מנת להבין את המונחים.

[toc]

למה אנחנו בכלל צריכים צמצם?

הצמצם נועד לאפשר לנו שליטה בכמות האור אשר נכנסת מבעד לעדשה. לפעמים אנחנו נרצה להכניס הרבה אור ולפעמים מעט, תלוי בסצינה ובצרכים שלנו. אתם יכולים לחשוב על הצמצם ממש כמו האישון בעין שלנו – צמצם פתוח זה כמו אישון מורחב שמכניס הרבה אור וצמצם סגור ייראה כאישון מכווץ אשר מכניס מעט אור. אפשרות אחרת היא לחשוב על הצמצם כעל הברז במטבח שלנו – כשנפתח את הברז עד הסוף נקבל זרם מים חזק וכמות מים גדולה, ואם נפתח אותו מעט אזי נקבל זרזיף.

כיצד הצמצם בנוי?

הצמצם (Aperture) הוא מערכת של עלעלים אשר יוצרת דיאפרגמה (טבעת) הקובעת את כמות האור שנכנסת. ככל שיהיו יותר עלעלים בצמצם וככל שהעלעלים יהיו מעוגלים, צורת הצמצם תהיה מעוגלת יותר וה"בוקה" (Bokeh), כלומר הטשטוש של הרקע, יהיה חלק ונעים יותר לעין. לפני הצילום הצמצם יהיה פתוח לחלוטין, זאת על מנת שנוכל לראות משהו דרך העדשה וכדי שלמצלמה יהיה קל להתמקד על הנושא. במצלמות רפלקס מקצועיות ניתן לסגור אותו ע"י לחיצה על כפתור קטן שנמצא ליד העדשה על מנת לראות את עומק השדה ואז נראה החשכה של התמונה בעינית. במהלך הצילום, מנוף קטן שנמצא מאחורי הביונט (ההברגה של העדשה למצלמה) מרים ידית קטנה על העדשה וסוגר את הצמצם בהתאם להגדרות שלכם במצלמה.

מהו מפתח צמצם?

מפתח הצמצם (Aperture Opening) נועד לקבוע את כמות האור שנכנסת מבעד לעדשה והוא מבטא את היחס בין אורך המוקד לקוטר הצמצם. מפתח הצמצם מחושב על ידי הנוסחה F/x= . לדוגמה, אם יש לי אורך מוקד של 200 מ"מ והצמצם שלי בקוטר 50 מ"מ, אזי מפתח הצמצם שלי יהיה F/4 =  . אם נגדיל את קוטר הצמצם ל-100 מ"מ (נכנס יותר אור, כמובן), אז מפתח הצמצם שלי יהיה F/2. אנחנו כבר מבינים ש-F/2 מכניס לי יותר אור מ-F/4, כלומר היחס הוא יחס הפוך – ככל שמספר ה-F קטן יותר, הצמצם שלי פתוח יותר וייכנס יותר אור. בהמשך לאותה הדוגמה – הגדלנו את אורך המוקד ל-400 מ"מ וקוטר הצמצם נשאר 50 מ"מ, מה קרה למפתח הצמצם? הוא הפך ל-F/8 (זוכרים?!) ואנחנו מבינים שאם אנחנו מגדילים את אורך המוקד ולא משנים את קוטר הצמצם, מפתח הצמצם שלי יהיה קטן יותר וייכנס פחות אור. כדי לשמור על מפתח צמצם של F/4, נהיה חייבים להגדיל את קוטר הצמצם ל-100 מ"מ. כלומר, מהנוסחה אנחנו מבינים את המשמעויות של מפתח הצמצם וההשפעה של אורך המוקד וקוטר הצמצם על כמות האור.

מהן תחנות הצמצם?

במהלך הצילום אנחנו עובדים עם מספר תחנות קבועות כשבסלנג שלנו אנו קוראים להם "סטופים". התחנות הללו הן:

F/1, F/1.4, F/2, F/2.8, F/4, F/5.6, F/8, F/11, F/16, F/22, F/32, F/45, F/64

משמעות הסטופים היא שכל תחנה, מהתחנות שרשומות מעלה, מכניסה לנו כפול או חצי מכמות האור. מה עושים עם זה? שאלה מצויינת! בהמשך קריאת המאמרים נבין בדיוק מה המשמעות. מדוע הקפיצות דווקא במספרים אלו? כל סטופ מהווה קפיצה של X1.4 (תבדקו ותיראו), אם נקטין את קוטר המעגל ב-1.4,  נקטין את שטח המעגל פי 2. עדשות בעלות צמצמים פתוחים נקראות גם "עדשות מהירות" מכיוון שהן מכניסות המון אור ומאפשרות גם להגיע למהירויות תריס גבוהות יותר.

הצמצם ועומק השדה

אחת מתופעות הלוואי הכי ברורות וידועות של הצמצם הוא ההשפעה על עומק השדה. ככל שהצמצם יהיה פתוח יותר, עומק השדה יהיה רדוד יותר ולהיפך  – צמצם סגור ייתן לנו עומק שדה עמוק יותר. עומק השדה מושפע על ידי שלושה גורמים נוספים מלבד הצמצם. להרחבה בנושא מומלץ לקרוא את המאמר אודות עומק השדה

הצמצם והשפעתו על איכות התמונה

הצמצמים הקיצוניים של העדשה, משמע הכי פתוח והכי סגור, פוגעים באיכות התמונה. הסיבה לכך היא אופן השבירה של האור במעבר דרך העצמית (עדשה). צמצם פתוח לרווחה בדרך כלל יוביל להחשכת פינות (Vignetting) – מצב בו קצוות התמונה חשוכים יותר ממרכזה, עיוותים כרומטיים (Chromatic Aberrations) אשר יוצרים הילות בעיקר מסביב לאובייקטים מאוד קונטרסטיים ובוהקים, חדות נמוכה יותר אשר מונעת מאיתנו לקבל את מלוא הפרטים ועוד מגוון בעיות נוספות. הצמצם הסגור ביותר של העדשה יצור בעיות אף קשות יותר מהצמצם הפתוח ביותר ("אפקט העקיפה"), לכן מומלץ להמנע מאיזור זה של העדשה במיוחד. צמצם אופטימלי הוא ערך מפתח הצמצם בו העדשה היא החדה ביותר. כלל האצבע אומר שהצמצם האופטימלי הוא פי 2 מהצמצם הכי פתוח, או במילים אחרות – סגירת שני סטופים מהצמצם הפתוח ביותר. לדוגמה בעדשה עם מפתח מירבי F/2.8 הצמצם האופטימלי יהיה F/5.6. שימו לב שזהו כלל אצבע ותמיד ישנם יוצאים מן הכלל, והדרך הכי טובה ומומלצת לגלות את איכויות העדשה שלכם היא לקרוא ביקורות באינטרנט, כדוגמת האתר photozone.de (האתר באנגלית). בצמצם האופטימלי תגלו פרטים וחדות מדהימה ולכן כשחשוב לכם להוציא את המקסימום מהעדשה, כדאי יהיה לסגור מעט. 

דוגמה ל"בוקה" לא נעים לעין

דוגמה ל"בוקה" לא נעים לעין

מה הצמצם המירבי של העדשה שלי?

שאלה מצויינת, אך כמובן שזה תלוי בעדשה שיש לכם. על העדשה יהיה רשום לכם הצמצם המירבי, בדרך כלל זה יהיה רשום בצורה כזו 1:2.8 או 1:3.5-5.6  כשה-"X:1" שווה ל- “F/x” וזו דרך שונה לבטא את מפתח הצמצם. אם רשומים לכם שני מספרים על מפתח הצמצם של העדשה, כמו ברוב העדשות שקיימות בשוק, הכוונה היא לצמצם מירבי שונה בכל אורך מוקד, כשבאורך מוקד הקטן ביותר הצמצם המירבי יהיה פתוח יותר ובאורך מוקד המקסימלי הצמצם יהיה סגור יותר. זאת לאור הנוסחה שהכרנו בתחילת המאמר – אם אנחנו מגדילים את אורך המוקד מבלי להגדיל את קוטר הצמצם, מפתח הצמצם שלנו יהיה סגור יותר. לדוגמא: עדשה 18-55mm F/3.5-5.6 תאפשר לנו צמצם F/3.5 ב-18 מ"מ וצמצם מירבי של F/5.6 ב-55 מ"מ. מדוע רשום רק הצמצם המירבי ולא המינימלי? כי בדרך כלל זה לא מעניין אנשים, והדגש העיקרי הוא על הצמצמים הפתוחים. בעדשות זום איכותיות נהנה מצמצם מירבי קבוע לכל אורך הזום בזכות מבנה אופטי מיוחד.

דוגמה לעדשה כזו היא ה-70-200mm F/2.8 שבה בכל אורך מוקד נוכל להנות מצמצם מירבי של F/2.8. עדשות מסוג זה הן בדרך כלל יקרות יותר.

דוגמה לעדשה כזו היא ה-70-200mm F/2.8 שבה בכל אורך מוקד נוכל להנות מצמצם מירבי של F/2.8. עדשות מסוג זה הן בדרך כלל יקרות יותר.

הצמצם בצילום

באיזה צמצם נבחר להשתמש? כמובן שזה מאוד תלוי בתמונה שרוצים להשיג ובתנאי התאורה. להלן כמה דוגמאות לשימושים נפוצים:

צמצם פתוח – בדרך כלל כשנרצה לצלם פורטרטים עם עומק שדה רדוד או עצמים אחרים בהם חשוב לנו לבודד את הנושא מהרקע. כמו כן, בצילומי ספורט בהם ח שוב לנו להשיג מהירויות תריס גבוהות על מנת להקפיא את התנועה – הצמצם הפתוח יאפשר לנו להשיג את מהירויות התריס הגבוהות הללו. בתנאים של תאורה חלשה צמצם פתוח יכול להציל אותנו מהצורך להשתמש בפלאש או להעלות ISO.

צמצם אופטימלי – סגירת הצמצם בשני סטופים תאפשר לנו להוציא את מקסימום החדות מהעדשה. אנחנו נשתמש בזה לצילומי נוף בהם חשוב לנו מאוד להוציא את כל הפרטים האפשריים, בצילומי פורטרטים בהם אנו נרצה לקבל את נקבוביות העור ואת הפרטים בעיניים של המצולם ובכל סוג של סצינה שם החדות היא חשוובה ביותר.

צמצם סגור – כפי שציינתי, הצמצמים הסגורים מובילים לשבירות אור לא טובות ולירידה באיכות. אבל אנחנו יכולים עדיין להשתמש בצמצמים הסגורים במצבים בהם חשוב לנו להשיג עומק שדה עמוק ובעיקר בצילומי מאקרו, או כאשר אנחנו מעוניינים לקבל מהירות תריס איטית ולהנות ממריחה בצילומי פאנינג (נושא חד ורקע עם מריחה של תנועה) או מריחה של הגלים בצילומי שקיעה. כמובן שאין סיבה להגיע לצמצמים סגורים אם אין מריחה או צורך בעומק שדה עמוק.


סיכום

הצמצם הוא אחד הכלים החשובים ביותר במצלמה. הוא מאפשר לנו לשלוט בכמות האור שנכנסת מבעד לעדשה ומכאן גם לאפשר מריחה או הקפאה בשילוב עם מהירות התריס, הוא מאפשר לנו לשפר את הקומפוזיציה באמצעות שליטה בעומק השדה ומשפיע לנו רבות על איכות התמונה הסופית.

עכשיו, אחרי שאתם שולטים ברזי הצמצם, המטרה היא להתחיל לשלוט במיומנויות הצמצם ולשפר את תוצאות הצילום שלכם. בהמשך המאמרים נכיר עוד ועוד כלים לשלוט בטכניקה של הצילום, המשיכו לקרוא פה באתר.

מאמר זה הינו חלק מקורס יסודות הצילום בגליץ בית הספר לצילום.


במאמר זה הושקעו מאמצים רבים למענכם, נא לא להעתיק מאמר זה ולא לעשות בו שימוש ללא אישור. מוזמנים לקשר לכאן על מנת לשתף את הידע עם אחרים.

רוצים ללמוד עוד? מוזמנים לקורס צילום בגליץ בית הספר לצילום המוביל בישראל.

לימודי צילום חינם באמצעות מאמרים בנושא: יסודות הצילוםתריסISOעומק שדה, קומפוזיציה, פילטריםפלאש,אינפרא אדוםצילום מאקרופאנינגצילומי לילה, ביטוח ציוד צילום, צילום ברקים ושלל מאמרים נוספים בנושאי צילום.

להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם.

מנכ"ל גליץ בית-הספר לצילום, העורך הראשי של מגזין קומפוזיציה ומדריך מסעות צילום בעולם.
כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש ללא אישור מפורש מראש ובכתב. תודה.
תמונת מדריך רועי גליץ