יש צלמים שאוהבים צילום ספונטני, לא מבויים: לצאת לשוק ולחפש פורטרטים מעניינים, לצאת לרחוב ולחפש סיטואציות של רגע בודד, להגיע עם הציוד לחוף לתפוס שקיעת סתיו מרשימה. גם אני כזה. אבל בשנים האחרונות אני מתמקד בצילום שאינו ספונטני כלל. צילום מבויים בו משאירים מעט מאוד ליד המקרה. זה יכול להיות צילום משפחות, צילום היריון, צילום דוגמנות או צילום מסחרי.
כדי לייעל את העבודה שלכם ולהבטיח כמה שיותר צילומים טובים וכמה שפחות ״התבחבשות על הסט״ הנה כמה דברים שכדאי לכם לחשוב עליהם כחלק מתכנון סט צילום.

השראה ודמיון
אני מאוד אוהב לנהל תיקיות השראה. בכל פעם שאני נתקל ברשת בתמונה שאני אוהב, אני שומר אותה, ולפעמים מקטלג לפי נושאים. כשאני מתכנן סשן צילומים אני ניגש לתיקיית ההשראה שלי וחושב מה יכול להתאים הפעם: זו יכולה להיות פוזיציית גוף, אביזר שנעשה בו שימוש, בגדים, זוויות או פרספקטיבה מיוחדת.
אני בכלל לא מתבייש להתחיל חלק מהצילומים בניסיון להעתיק משהו שראיתי. רק משם תתחיל לבוא הזווית האישית שלי בשינויים הקטנים והגדולים שאני אבחר לעשות.
לוקיישן

הכי טוב לעבוד בלוקיישן שאנחנו מכירים, התנסנו בו ואנחנו יודעים מה הנקודות והרקעים הכי טובים בו לצילומים שלנו. הרבה צלמים חוזרים שוב ושוב ללוקיישנים שהם מכירים – זה מקצר זמני עבודה ומגדיל את הביטחון העצמי מול המצולמים.
זה אמנם מתנגש קצת עם הרצון הטבעי שלנו לחדש בלוקיישנים מיוחדים (כולנו כל הזמן מחפשים כאלה). לכן, אם אתם הולכים לצלם במיקום חדש שווה להשקיע מראש. למשל, ללכת לסיור מקדים בשעה דומה לזו שאתם מתכננים לצלם בה, לחפש ברשתות החברתיות צילומים שצולמו במקום כדי לקבל השראה ולהגיע קצת קודם לפני המצולמים כדי לתכנן את הרקעים השונים שתרצו בכל שלב של הצילומים.
אל תשכחו לבדוק היטב את מזג האוויר הצפוי, פריסת העננים והכי חשוב – כיווני ושעות האור.

תיאום ציפיות עם המצולמים
מומלץ לעבור על צ׳ק ליסט מוכן מראש של ההכנות הנדרשות מהמצולמים – לבחור ביחד בגדים שיתאימו ללוקיישן שבחרתם (צבעים, מזג אוויר) ובהתאם להשראות שתכננתם. אם רציתם שמלה מתנפנפת, או ג׳ינס וחולצה לבנה, המצולמים לא ינחשו את זה לבד. זה באחריותכם.
כדאי להכין רשימה מסודרת של דברים שכדאי שיהיו: גומיה לשיער בצבע ניטרלי או כזה שמתאים לביגוד, מגבת, מגבונים, מים, והכל בהתאם לאופי הצילום, המיקום ומזג האוויר.
דברו על משך הצילום הצפוי, על מספר החלפות הבגדים המתוכנן, על המרחק שאולי תעברו מהמכונית דרך נקודות הצילום השונות. רוב המצולמים לא רוצים להיות מופתעים. דברו איתם מראש גם על כמות התמונות הצפוייה ורמת העריכה שאתם מציעים.
כשהכל על השולחן מראש נמנע חוסר נעימות בהמשך.

כל ההתחלות קשות
הגעתם לסט? ספרו למצולם (ובעיקר לעצמכם) שהדקות הראשונות מוקדשות לחימום: כיוון תאורה, בחירת עדשה. תורידו לחץ מהמצולם ומעצמכם וצלמו תמונות ניסיון.
שחרור הלחץ הזה מאפשר כניסה הדרגתית לצילום. ניסיון להתחיל להפגיז בקליק הראשון, שלרוב לא מצליח, עשוי להכניס את כולם לסחרור שקשה לצאת ממנו (אני לא נראה טוב היום / התמונות לא מצליחות לי פתאום).
ברגע שמגדירים שהתמונות הראשונות והדקות הראשונות הן רק חימום – כולם בתחושה שמכאן רק משתפר.
בהצלחה!

עפר דנקן
מדריך בקורסי יסודות ומתקדם בבית הספר לצילום 'גליץ'. מתמחה בצילום בתנועה (יוגה, ריקוד, אקרובטיקה, אומנויות לחימה, פיטנס, נינג'ה ועוד) עפר מתמחה ביצירת קומפוזיציות המשלבות רקע ותנועה באופן שלוכד את תשומת הלב של הצופים. צילומיו מתאפיינים בהתמקדות וחקר של הגוף האנושי והיכולת לעצב באמצעותו צורות (body shapes).