למרות שאנחנו מצלמים בשביל הנפש והיצירתיות, עבור רבים מאיתנו הצילום הוא גם קריירה ומקור הפרנסה שלנו. צריך להודות, לפעמים קיים מתח בין הרצון האמנותי שלנו ובין מה שאנחנו מפרסמים כדי למשוך לקוחות וכדי להתפרנס.
מהשנים הראשונות של הצילום, המצלמה הפכה לכלי שאפשר גם עבודה ופרנסה כבר מהרגע הראשון בו קיים צילום מסחרי משנת 1839 .
הדגארוטיפ – המצלמה המסחרית הראשונה, אמנם הייתה יקרה מאוד ואיטית, אבל היא סימנה את הדרך למקצוע חדש, וצלמים רבים בכל העולם פתחו סטודיואים כפרנסה. בתחילת הדרך, הצילום היה איטי ויקר מאוד והיה נגיש רק לאנשים בעלי השכלה וממון מהמעמד הבינוני והגבוה. הציוד והתהליך היו יקרים מאוד עבור הצלמים וגם עבור הלקוחות. עלות תמונה יחידה, ללקוח, ממצלמת דגארוטיפ עלתה כמו משכורת של חודש ואפילו חודשיים.
למרות ההתחלה האיטית והיקרה של הצילום בעשורים הראשונים, הכל השתנה כאשר ג'ורג' איסטמן הציג את מצלמת הבראוני של קודאק ב-1888, וחולל מהפכה בצילום על ידי הפיכת המצלמה לזולה ונגישה יותר לקהל הרחב. מעבר למצלמה הקלה והנגישה כלכלית, איסטמן גם הציג לעולם את סרט הצילום, מה שאפשר לכל אחד ולכל אחת לצלם תמונות ברצף ולשלוח אותן בחזרה לקודאק לפיתוח. זה פישט את התהליך כולו אבל יותר מהכל, פתח את עולם הצילום לקהלים חדשים ביניהם נשים וילדים.
ככל שהצילום גדל בפופולריות, הוא התפתח לתעשייה עם ז'אנרים שונים. צילום אמנותי לצד צילומים מסחריים כמו פורטרטים (דיוקנאות) ופרסום. במאה ה-20, צילום מסחרי כבר הגיע כמעט לכל ענפי הצילום: אופנה, פורטרטים, אדריכלות, עיתונות, מזון ובעצם כמעט לכל ז'אנר.
בסוף המאה ה 20, מצלמות דיגיטליות ותוכנות עריכה זמינות כמו פוטושופ שינו את התעשייה, והקלו גם על פיתוח של תמונות. השינוי הזה אמנם הוריד את חסמי הכניסה והקושי עבור צלמים וצלמות אבל הטכנולוגיה התפתחה במקביל גם לתחומים חדשים כמו שיווק דיגיטלי ומדיה חברתית – מה שהפך לחשוב לא פחות מתהליך הצילום עצמו עבור צלמים מסחריים. היתרון הגדול בפלטפורמות כמו אינסטגרם ופייסבוק למשל, הוא היכולת והאפשרות של צלמים וצלמות להגיע לקהלים גלובליים ללא קשר למיקום הפיזי ולפרסם כמעט בכל שוק שירצו.
למרות הנגישות של מצלמות ולקוחות תחום הצילום המסחרי מתנהל בתוך תעשייה תחרותית מאוד. ההצלחה תלויה לעתים קרובות ביכולת של הצלם או הצלמת למזג יכולות טכניות עם פן אמנותי, ובמקביל לתת מענה לשווקים המשתנים. אנחנו חייבים להבין בשיווק, בפרסום, בתוכן ובניהול עסק. הכי חשוב לזכור – לנהל קריירה בצילום זה הרבה מעבר ללחיצה על הקליק. ומה אתם אומרים על ה AI? האם הוא מסמן את הסוף של העבודות המסחריות של הצלמים? על זה כבר נכתוב מאמר אחר.
ככל שהצילום גדל בפופולריות, הוא התפתח לתעשייה עם ז'אנרים שונים. צילום אמנותי לצד צילומים מסחריים כמו פורטרטים (דיוקנאות) ופרסום. במאה ה-20, צילום מסחרי כבר הגיע כמעט לכל ענפי הצילום: אופנה, פורטרטים, אדריכלות, עיתונות, מזון ובעצם כמעט לכל ז'אנר.
בסוף המאה ה 20, מצלמות דיגיטליות ותוכנות עריכה זמינות כמו פוטושופ שינו את התעשייה, והקלו גם על פיתוח של תמונות. השינוי הזה אמנם הוריד את חסמי הכניסה והקושי עבור צלמים וצלמות אבל הטכנולוגיה התפתחה במקביל גם לתחומים חדשים כמו שיווק דיגיטלי ומדיה חברתית – מה שהפך לחשוב לא פחות מתהליך הצילום עצמו עבור צלמים מסחריים. היתרון הגדול בפלטפורמות כמו אינסטגרם ופייסבוק למשל, הוא היכולת והאפשרות של צלמים וצלמות להגיע לקהלים גלובליים ללא קשר למיקום הפיזי ולפרסם כמעט בכל שוק שירצו.
למרות הנגישות של מצלמות ולקוחות תחום הצילום המסחרי מתנהל בתוך תעשייה תחרותית מאוד. ההצלחה תלויה לעתים קרובות ביכולת של הצלם או הצלמת למזג יכולות טכניות עם פן אמנותי, ובמקביל לתת מענה לשווקים המשתנים. אנחנו חייבים להבין בשיווק, בפרסום, בתוכן ובניהול עסק. הכי חשוב לזכור – לנהל קריירה בצילום זה הרבה מעבר ללחיצה על הקליק. ומה אתם אומרים על ה AI? האם הוא מסמן את הסוף של העבודות המסחריות של הצלמים? על זה כבר נכתוב מאמר אחר.
צלמים להשראה :
שי קדם: https://www.instagram.com/kedemstudio/
כפיר זיו: https://www.kfirziv.com/
לארה ג'ייד: https://www.larajade.com/
Tim Tadder – https://www.timtadder.com/
Alexandra Gavillet – https://www.alexandragavillet.com/
הדס דיין-רוזנברג
צלמת אופנה ופורטרטים, מנהלת פדגוגית בגליץ, מדריכת צילום ואוצרת תערוכות צילום.
