צילומי לילה

צילומי לילה הוא דבר שהרבה רוצים להתנסות אבל לא תמיד יודעים כיצד לגשת, מהם הפרמטרים ואיך מצלמים. מדריך זה נועד לענות על שאלות אלה.

 צילום לילה

צילום בתנאי תאורה חלשים מאוד. כשהשמש שוקעת, זה לא אומר בהכרח שמניחים את המצלמה בצד ולא נוגעים בה, להיפך זו הזדמנות מציינת לצלם צילומים ייחודיים שלא מתאפשרים בתנאי תאורה אחרים. צילומי לילה מתאפיינים בדרך כלל בחשיפות ארוכות מאוד, דבר שנלמד בהמשך כיצד להתמודד איתו. כל התמונות שהעליתי הן ללא עריכה בפוטושופ.

מה אני צריך בשביל לצלם בלילה?

מה שצריכים דבר ראשון, זה מצלמה. אבל לא כל מצלמה יכולה לבצע צילומי לילה, צריך שלמצלמה תהינה מספר יכולות בסיסיות – יכולת לחשיפה ארוכה של כמה שניות, יכולת לשנות את הגדרות ה-ISO של המצלמה ורצוי מצב ידני למצלמה. מלבד מצלמה, שהיא דיי חובה, רצוי גם חצובה ופלאש חיצוני.

אופים את העוגה

עכשיו, כשיש לנו את כל המצרכים הבסיסיים, ניתן להתחיל לצלם. בואו נעבור על מספר מונחים והגדרות שבהם צריכים להתחשב בעת הצילום. אני לא אתחיל ללמד אתכם בדיוק על מושג ומושג כי אני מניח שאתם יודעים אותם:

יציבות – כמו שאמרנו, צילומי בתנאי תאורה חלשים מלווים על פי רב בחשיפה ארוכה של כמה שניות. זה בלתי אפשרי להחזיק את המצלמה ביציבות כזו במשך פרקי זמן כאלה. לכן אנחנו נצלם עם חצובה. רצוי חצובה יציבה שלא תרעד וחשוב מזה לא תיפול. במידה ואין חצובה, אתם יכולים להניח את המצלמה על כל משטח יציב שאתם יכולים לחשוב עליו, רק להיות זהירים. זה מה שקורה שהמצלמה לא יציבה:

צמצם – ע"י קביעת מפתח הצמצם ניתן לקבוע את אורך החשיפה. הצמצם משפיע על עומק השדה ובצילומי לילה הוא משפיע בנוסף על איך אורות נראים. בצמצם פתוח האורות יראו מעט מרוחים ובמצלמה דיגיטלית מתרחשת לפעמים תופעה שנקראת "זליגה" שאורות בהירים מלווים במריחה סגולה. צמצם סגור לעומת זאת יוצר אורות חדים בצורת כוכבים. ראו דוגמאות:

מהירות סגר – או מהירות תריס, הכוונה היא לכמות הזמן בה החיישן של המצלמה נחשף לאור. המהירות הזו נקבעת בהתאם למפתח הצמצם ובכך נקבעת לנו החשיפה של התמונה. במצלמות מקצועיות יותר קיים מצב B, קיצור לBulb. במצב זה הסגר נשאר פתוח כל עוד לא מגדירים לו אחרת, וכך ניתן להגיע לחשיפות ארוכות באמת. בשימוש במצב bulb מומלץ להשתמש בשלט רחוק או כבל מחשף כדי למנוע רעידות של המצלמה בזמן הצילום. ראו דוגמאות למהירויות תריס שונות:

הגדרת ISO – במצלמת פילם, כשאנחנו רוצים לשנות את הרגישות של הצילום, אנחנו צריכים להחליף פילם. בדיגיטלית המצב הרבה יותר פשוט. מה אנחנו עושים? פשוט משנים את ההגדרה של המצלמה לISO יותר גבוה. אבל לא לחיות באשליות, המחיר שאנחנו צריכים לשלם הוא בכמות הרעש שמתווספת לנו לתמונה. ככל שרמת הISO  עולה, איתה עולה הרעש. למה בכל זאת נשתמש בכלי זה? על מנת לקצר זמני חשיפה או להבהיר את התמונה כשהמצב מתבקש. ראו דוגמאות כפי שצולמו במצלמה קומפקטית. יש לציין שבמצלמה DSLR רמות הרעש נמוכות הרבה יותר עקב גודל החיישן.

מדידת אור – מדידת האור היא אחד החלקים הכי חשובים בצילום בכלל, ובצילומי לילה המצב הוא דומה. כיצד נמדוד את האור? נגדיר את המצלמה על מצב בו היא מודדת את האור מכל חלקי התמונה ולפי זה נקבע את החשיפה. במקרה ואנחנו מצלמים נושא שאנחנו רוצים שהוא יצא בהיר/כהה, נשתמש בפיצוי חשיפה או שנגדיר את המצלמה על מדידה נקודתית ונמדוד את האור מאיזור העניין שלנו. בצילומי לילה מדידת האור היא בעייתית ולכן אני ממליץ לצלם כמה תמונות עם שינויים בחשיפה ולאחר מכן לבחור את התמונה הטובה ביותר. לפעמים רצוי להשתמש בפיצוי חשיפה שלילי/חיובי כדי להגיע לתמונה מאוזנת מבחינת הנושא שלנו. תלוי בסצינה.

פלאש – כמו שציינתי מקודם, אם ברצוננו לצלם עם פלאש, פלאש חיצוני נותן לנו תוצאות הרבה יותר טובות מאשר הפלאש המובנה במצלמה. אנחנו נשתמש בפלאש מתי שנרצה להאיר את הסובייקט על פני הרקע או להקפיא נושא מסויים בזמן חשיפה ארוכה. ישנם מצבים בהם נעדיף לא להשתמש בפלאש כמו לדוגמה במסיבה בה יש הרבה מאוד עשן, מאחר ואז הפלאש יוחזר מהערפל לעדשה והתמונה תצא מסונוורת. תרגישו חופשי לשחק עם הפלאש ולהגיע לתוצאות הכי טובות.

פוקוס – רב המצלמות ככולן משתמשות בפוקוס לפי ניגודיות,כלומר קונטרסט. בתנאי אור ירודים למצלמה יהיה קשה מאוד לקבוע את המרחק שלה מהנושא ולמצוא ניגודיות בתמונה. לכן אנחנו נקבע את המצלמה למצב פוקוס ידני ונעריך את המרחק מהנושא, או שנקבע אותו לאין סוף במקרה ואנחנו מצלמים צילומי נוף. מרחב היפר-פוקלי זהו המרחק בין הנקודה הקרובה ביותר שיש לנו בה פוקוס לנקודה הרחוקה ביותר עם פוקוס, כלומר עומק השדה. בצילומים בהם קשה לנו לאמוד במדויק את המרחק נשתמש בפונקציה זו.

White Balance – העין האנושית יודעת להתאים בצורה לבנה צבעים בהתאם למקור האור שלהם. למצלמה זה יותר קשה ובעיקר בלילה בו נמצאים לנו מגוון של אמצעי תאורה שלכל אחד מהן טמפרטורת קלווין שונה. לכן אני ממליץ לא לסמוך על מצב האוטומט של האיזון ללבן ולנסות אפשרויות אחרות. לאלה מבינכם עם מצבRAW  במצלמה זו ההזדמנות הטובה ביותר להשתמש בו. דוגמאות:

קומפוזיציה – החלק הכי חשוב בתמונה. וכאן אתם צריכים להגיע למיטב היצירתיות שלכם. תמצאו לכם כביש יפה ותמקמו אותו בצורה טובה, תחפשו נושאים שיסקרנו את העין, וניתן בלילה להשתמש באותם כללי קומפוזיציה שמשתמשים בהם ביום. תשתמשו באורך המוקד כדי לשנות את הפרספקטיבה ובכל העולה על רוחכם. מאמר בנושא קומפוזיציה ייתן לך את התמונה הרחבה יותר.

מהלך הצילום

שמים את המצלמה על גבי החצובה או על עצם יציב אחר. אני אישית מעדיף לצלם צילומי לילה במצב ידני כי הגמישות כך הכי טובה. מכוונים את כל ההגדרות שדיברנו עליהן למעלה לפי הסצינה שלנו ואם צריך משנים קצת כדי להגיע לתוצאה טובה יותר. רצוי להגדיר את המצלמה על מצב של טיימר 2 שניות כדי להימנע מרעידות ורצוי להשתמש בשלט או כבל משחרר. מצלמים כמה תמונות כדי לבחור מתוכן את התוצאה הטובה ביותר, וואלה.

פוסט-פרוססינג (Post Processing)

הכוונה היא לעיבוד שאחרי הצילום. הצילום לא נגמר כשהסגר נסגר, אלא ממשיך לחדר החושך, או במקרה של רובנו – פוטושופ. בתוכנה אנחנו נשנה ונשפר את התמונה כדי להשלים את הכוונה שלנו. אם צריך, נגדיר Levels, נשנה קונטרסט, נוריד/נעלה רווית צבע וכמובן לאחר מכן נוסיף מסגרת וחתימה.

סיכום

הצילום לא נגמר כשהשמש שוקעת אלא להיפך, עולם חדש של צילום נגלה לעיננו (ולעדשותינו). ניתן להגיע לתוצאות יצירתיות מאוד ולגלות דברים חדשים לגמרי בצילום שלא ידעתם בכלל שהם קיימים, האפשרויות הן לא מוגבלות והכל תלוי במגבלות הדמיון שלכם (נו טוב, והמצלמה). אני מקווה שהמדריך היה ברור ושהבנתם את החומר. בהצלחה לכולכם בצילומי הלילה. (מומלץ מאוד לקרוא את המדריך לצילום עם פלאש שכתבתי בתור השלמה.)

שלכם,

רועי גליץ

כל הזכויות על המדריך והתמונות שמורות לרועי גליץ