אינפרה אדום

תסתכלו מסביב, אתם רואים איספור גוונים בשלל צבעי הקשת: הדשא ירוק, השמיים כחולים, הכלנית אדומה והעתיד ורוד. עכשיו תארו לכם שבנוסף לכל הצבעים קיימים תחומים שונים שאנחנו לא רואים בכלל, צבעים שעבורנו לא קיימים אבל הם שם ולחלק מבעלי החיים זה חלק מחיי היום יום. אני מדבר על תחום האינפרא אדום ובמאמר זה אני אראה לכם אותו.

הקדמה

ת'אמת, אני מרגיש קצת כמו קוסם שמגלה איזה טריק. אני מניח שרובכם מסתכל על התמונה וחושב "המממ… זה שלג? לא יכול להיות, זה צולם בארץ באמצע הקיץ, אז מה זה?? וואוווו". ובמאמר זה אתם תבינו בדיוק כיצד עובדת הטכניקה לעומקה, זו אחת מצורות הצילום הכי פחות שכיחות ואני חושב שבין היותר מרתקות. תהנו.

אינפרא אדום

טווח האור שאנחנו מסוגלים לראות הוא רק חלק קטן מתוך ספקטרום עצום של גלים אלקטרו מגנטיים קצרים וארוכים. דוגמא לגלים קצרים הם קרני רנטגן וקרני גמא עטורות אנרגיה ודוגמא לגלים ארוכים הם גלי מיקרוגל ורדיו.

אור אינפרא אדום מתחלק ל-3 סוגים: אינפרא אדום קרוב (Near IR) שנע בטווח של 700-1,300 ננו מטר; אינפרא אדום בינוני שנע בטווח של 1,300-3,000 ננו מטר ואינפרא אדום טרמי שנע בטווח של 3,000-30,000 ננו מטר. אור אינפרא אדום טרמי מופק ע"י עצמים חמים ומקורות חום בעוד שאינפרא אדום קרוב ובינוני מוחזרים מעצמים ממש כמו אור נראה המופק ע"י השמש. ולאינפרא אדום הקרוב אנחנו נתייחס כשזה נוגע לצילום.

כיצד אפשר לראות אותו?

אי אפשר. ברצינות, אנחנו לא יכולים לראות אור אינפרא אדום בניגוד למספר חיות. אבל למזלנו המצלמה שלנו יכולה לראות אותו. במצלמות פילם רצוי להשתמש בסרט צילום מיוחד לצילום IR אשר רגיש לסוג זה של אור. סרטי צילום אלה משתמשים בטכניקה מיוחדת של לכידת אור ורובם שחור-לבן. במצלמות דיגיטליות (כמו שאנחנו אוהבים) החיישן רגיש לאור אינפרא אדום למזלנו, אלא מה? רוב המצלמות ובעיקר הרפלקסיות שבהן מכילות פילטר שחוסם אור א"א (אינפרא אדום) ומונע ממנו להגיע לחיישן. זאת על מנת לשפר את איכות התמונה הסופית. איך אני יודע אם המצלמה שלי מתאימה? הנה טריק: לוקחים את השלט של הטלוויזיה ומכוונים למצלמה ומצלמים, אם ניתן לראות את נורת הא"א של השלט בוהקת, המצלמה רואה IR, אם לא… אז צר לי. המצלמות הרגישות יותר יראו נקודה בהירה וחדה והרגישות פחות יצלמו נקודה עמומה ומרוחה קצת. המצלמות הידידותיות ל-IR הן סוני, מינולטה המתקדמות למיניהן, ניקון D70s (בה אני משתמש), קנון G2, G3 ועוד.

אז יש לנו מצלמה, עכשיו מה? נרכיב פילטר IR על גבי העדשה שתפקידו לסנן את כל האור פרט לאור אינפרא אדום. לנו הפילטר ייראה שחור לגמרי (אנחנו לא רואים א"א, זוכרים?). הפילטרים מתחלקים למספר סוגים אשר חוסמים את האור הנראה עד אורך גל מסויים, לדוגמא Hoya R72 מעביר קרני IR מעל 720 ננומטר,Hoya R90 (היקר להחריד) מעביר קרני IR מעל 900 ננומטר וכן הלאה.

מה זה עושה?

טוב, אז למדנו מה זה אינפרא אדום, ולמדנו איך אפשר לראות אותו. אבל למה זה טוב? צילום אינפרא אדום יוצר אפקט מאוד מיוחד של תמונה חלומית מעולם אחר כאשר הגוונים נראים שונים בתכלית מהמציאות, צמחייה נראית לבנה כשלג והשמיים נראים כהים עד שחורים. ניתן לראות נופים שאנחנו רגילים לצפות בהם ביומיום בצורה שעוד ראינו בחיים. זו הסיבה שאני ורבים אחרים אוהבים דרך זו של צילום.

טכניקות צילום:

מספיק עם הקשקושים שלך, רועי, תגיד לנו איך מצלמים כבר…" נו טוב, לא ידעתי שאתם כל כך לחוצים. אז ככה מצלמים לפי שלבים:

איזון לבן – גוונים של אינפרא אדום הם יותר אדומים מאדום (וואלה…), הם כל כך אדומים שהאיזון לבן (White Balance) שלהם הוא ברוב המצלמות מחוץ לסקאלה של ה-WB האוטומטי והמצבים המוגדרים מראש. לכן אנו נבצע כיוון WB ידני על גבי נייר לבן, או כרטיס 18% אפור כדי לקבל צבעים נכונים יותר או על משטח ירוק כמו דשא כדי להגביר את האפקט של צמחייה לבנה. לכל מי שחושב על זה, לא כדאי לצלם ב RAW מכיוון שאפילו בתוכנות עריכת RAW לא ניתן להגיע לWB של מתחת ל-2000 מעלות קלווין בעוד שIR הוא נמוך הרבה יותר.

מדידת אור – מדידת האור תעשה באמצעות המצלמה במצב של מדידה תבניתית כאשר לא צריך לדאוג יותר מדיי, רוב הסיכויים שהמדידה תצא טוב. כדאי להזהר מאיזורים שרופים מכיוון שבIR הם יוצאים בגוון כחול כשמתקרבים אליהם. אם צריך אז כדאי לתת קצת פיצוי חשיפה שלילי ואז להבהיר קצת בפוטושופ, העיקר להמנע משרופים. מאוד מומלץ לעבוד מצב ידני M כדי לקבל את החשיפות המדוייקות ביותר עם שליטה הכי טובה.

מיקוד – כדאי לעשות את המיקוד לפני שמרכיבים את הפילטר כדי לוודא שמפקסים נכון ולהעביר לידני כדי לשמור על המיקוד. אם אתם עצלנים, אז כדאי להשתמש בפוקוס ידני ולהעריך את המרחק (עדיף אוטומטי)

צמצם – כדאי לצלם בצמצמים סגורים יחסית ומאוד רצוי להמנע מפתוחים. זאת מכיוון שאנו מאבדים קצת מהחדות בצילום IR וסגירת הצמצם עוזרת הרבה. בקומפקטיות צמצם בסביבות F/5.6 ובDSLR צמצם של F/16 בערך צריכים לעשות את העבודה.

תריס – בגלל 2 סיבות שהן צמצם סגור ורגישות נמוכה יותר ל-IR אנחנו נאלץ להשתמש במהירויות תריס נמוכות, לטוב ולרע. למה טוב? כי מתקבל אפקט מיוחד על מים ועננים בחשיפה ארוכה מאוד. למה רע? כי צריך חצובה, וקצת קשה לצלם עצמים נעים (אנשים, חיות וכו').

מיקום – כדאי לצלם ממקום מוצל. גם כי חם לנו בשמש וגם המצלמה מאוד אוהבת צילום ממקומות מוצלים. בנוסף הייתי ממליץ לחסום את העיינית בDSLR כדי למנוע דליפת אור למערכת.

למידע נוסף בנוגע למושגי יסוד, מוזמנים לקרוא את המאמר מושגי יסוד

קומפוזיציות

ניתן להשיג תמונות מאוד מיוחדות, אבל אנחנו יכולים להשתמש בקומפוזיציות מיוחדות להשיג אפקטים טובים יותר. הכללים הנאמרים לעיל הם בנוסף לכללי הקומפוזיציה הידועים.

שמיים – השמיים יוצאים לנו כהים והעננים יוצאים בהירים. מה שיוצר קונטרסט מצויין ודרמטי שיכול לתרום המון לתמונה.

צמחייה – ננסה לתפוס מבנים מיוחדים בצמחייה שיכולה ליצור עניין כאשר אנחנו צריכים לזכור שהצמחייה תראה לנו לבנה לחלוטין.

מים – בכלל החשיפה הארוכה המים ייראו לנו עם מרקם של משי, יוצא מאוד מיוחד. אפשר להשתמש בזה ולנצל השתקפויות כדי לשפר.

מבנים – מאוד נחמד לצלם מבנים ידועים עם הצמחייה שסביבם וליצור תמונה מאוד דרמטית שאנשים יפערו פיות למראה.

אנשים – דיי קשה לשלב אנשים ואם כבר משלבים, אז כדאי לא להראות פנים (אלא אם המטרה היא להפחיד). אם משלבים אנשים או חיות, אז כדאי קצת לפתוח צמצם כדי לקצר את החשיפה.

עיבוד שאחרי:

אחרי שמצלמים, העבודה עוד לא נגמרה, בכלל לא. עכשיו אנחנו נעבור לפוטושופ כדי לראות איך אנחנו משפרים את הפריים למראה מיוחד ומושך. אני יוצא מנקודת הנחה שאתם מכירים את הבסיס של פוטושופ.

החלפת ערוצים – עם פתיחת התמונה אנו רואים תמונה כמו בדוגמא המצורפת, בגוונים חומים/אדומים (תלוי איזה WB השתמשנו). התמונה הזו יכולה להיות שימושית, אבל  אני רוצה להראות לכם תוצאה שהיא יותר נעימה לעין. הולכים בתפריט ל Image > Adjustments > Channel Mixer ובוחרים בו, נפתח לנו חלון כמו בדוגמא המצורפת. תחת הערוץ האדום יש להוריד את האדום מ-100% ל-0% ולהעלות את הכחול מ-0% ל-100%, ובערוץ הכחול ההיפך – להוריד כחול ל-0% ולהעלות אדום ל-100%. זהו, החלפנו ערוצים (פשוט כמעט כמו בטלוויזיה).

כיוון גוונים – יכול להיות שהתמונה עדיין לא בגוונים שרצינו אותה בדיוק ולכן אנחנו נכוון את ה-Levels כמו שצריך (Ctrl+L) ונכוון את הcolor balance (Ctrl+B) לגוונים שיותר מתאימים לנו בכהים, ביניים ובהירים.

חידוד – מכיוון שקיימת דרגה מסויימת של טשטוש, מומלץ לבצע חידוד באמצעות Unsharp mask לפי הצורך (למי שלא זוכר – Filters > Sharpen > Unsharp mask). אני השתמשתי בפרטמטרים הבאים: amout: 80%, Radius: 2.0, Threshold: 1.

לאחר סיום העיבוד אמורה להיות לכם תוצאה דומה לזו.

סיכום:

כמו שראינו, אינפרא אדום זוהי טכניקה לא פשוטה במיוחד ולמרות זאת כל אחד יכול לצלם איתה (עם הציוד המתאים). אישית אני אוהב את הטכניקה הזו ואני יודע שאפשר להגיע איתה לתוצאות מדהימות, ללא ספק. אני מקווה שהמדריך היה ברור ואני מקווה שלמדתם משהו חדש ואפילו שנהנתם. מוזמנים לראות גלריית צילומי אינפרא אדום לדוגמאות

קורס צילום אינפרא אדום וקורס צילום נוף נוספים בביה"ס לצילום גליץ

כל הזכויות שמורות לרועי גליץ על הטקסט ועל התמונות, אין להעתיק ללא אישור מפורש בכתב. תודה 🙂