לשאלות ומידע על מגוון הקורסים והסדנאות שלנו, התקשרו: 077-8040591 ונשמח לעזור. ליצירת קשר דרך פייסבוק מסנג׳ר לחצו כאן

היסטוריה

עדות בעדשה: צילום ותיעוד בתקופת השואה

בתקופת השואה, צילום לא היה רק אמצעי אמנותי או דרך לתעד את החיים היום יומיים, אלא הפך לעדות בעלת ערך היסטורי משמעותי ולכלי מרד נגד שלטון הטרור הנאצי. צלמים יהודים, שפעלו תחת האיומים וההגבלות הקשות שהוטלו עליהם, הפכו את מצלמותיהם לנשק במאבק לשמירה על זיכרון וזהות.
רועי גליץ
להרשמה ופרטים נוספים, צרו איתנו קשר בטלפון 0774090280 או צרו קשר דרך הטופס למטה, ואנו נחזור אליכם בהקדם.
על אף הסכנה האישית והעונשים הכבדים שהיו מוטלים על הצלמים – רק מעצם מעשה הצילום – הם המשיכו לתעד סצנות מהחיים בגטאות ובמחנות. תיעוד זה מספק לנו כיום חלון נדיר, עדות לתופת ולעולם שעלולים להישכח אלמלא צולמו. תמונות אלו, שנשמרו לעתים בסיכון חיים, מעידות לא רק על כאב ואובדן, אלא גם על רגעי כוח, תקווה ואנושיות בפני האכזריות הבלתי נתפסת.

מה תעדו הצלמים?

  • חיי היומיום בגטאות: צילומים המתארים את התנאים הקשים שבהם חיו היהודים בגטאות, תוך התמקדות בעוני, ברעב, במחלות ובהשפלה.
  • אלימות הנאצים: תיעוד מעשי האלימות והאכזריות של הנאצים כלפי היהודים, הזוועות והרצח.
  • סבלם של הקורבנות: תיעוד הסבל הרב שעברו היהודים תחת הכיבוש הנאצי, תוך התמקדות בפגיעות פיזיות ונפשיות.
  • התנגדות יהודית: צילומים המתעדים גם את המאבק של היהודים כנגד הנאצים.
תמונות בתקופת השואה
ילד בגטו לודז' | צילום: מנדל גרוסמן, Mendel Grossman photograph collection

הצלמים היהודים נתקלו במגוון קשיים ואתגרים גדולים לתיעוד המציאות סביבם. במהלך השואה, הנאצים אסרו על יהודים לשאת מצלמות ולתעד את האירועים. מדיניות זו נועדה למנוע מהם בין היתר, לשמר ראיות לפשעים שבוצעו נגדם וכך נותרה בידי השלטון שליטה מוחלטת בכלי התקשורת ביניהם גם במדיום הצילום. הצלמים סיכנו את חייהם בכל פעם שיצאו לצלם. תפיסת יהודי עם מצלמה יכלה להוביל לעונשים קשים כמו מעצר, עינויים והוצאה להורג.

 

הם נאלצו גם להתמודד עם קשיים טכניים רבים כמו שימוש במצלמות וסוגי צילום שלא היו מתאימים לתנאים בהם הם פעלו, חוסר בסרטי צילום וחומרי פיתוח, מה שהפך את התיעוד למשימה מורכבת וקשה יותר.

אבל למרות הקשיים, הם הצליחו למצוא דרכים יצירתיות ומורכבות להמשיך ולצלם. חלק הסתירו את מצלמותיהם בבגדים או בחפצים אחרים כדי שלא יבחינו בהם וצילמו בחשאי, לעיתים קרובות, בתנאי תאורה קשים ובלחץ גדול. בנוסף, צלמים עבדו לעיתים עם קבוצות התנגדות או עם עובדי סיוע הומניטרי שיכלו לספק להם ציוד צילום או לעזור בהסתרת והפצת התמונות. יש צלמים ששינו את שיטות הצילום שלהם כדי להתאים עצמם למגבלות, כולל שימוש בזוויות צילום מיוחדות או תזמון מדויק כדי לתעד אירועים מבלי להסתכן יתר על המידה.

 

דרך כל אחד מהאמצעים הללו, צלמים יהודים בזמן השואה לא רק שרדו את המציאות האכזרית אלא גם השאירו מורשת חשובה של עדות ותיעוד שנותרה לדורות הבאים. צלמים יהודים אלו מהווים חלק חשוב בהיסטוריה כולה ועוזרים לנו להבין את הזוועות שהתרחשו בתקופה זו. התמונות שצילמו עוזרות לשימור הזיכרון של הקורבנות ושל המאבק באנטישמיות. הם מהווים תזכורת מתמדת לסכנות הגזענות והשנאה, וקריאה לפעולה נגד כל צורות ההדרה והדיכוי.

צלמים בתקופת השואה

מנדל גרוסמן Mendel Grossman (1913-1945)

מנדל גרוסמן, צלם יהודי פולני, נולד בוורשה בשנת 1913. בתחילת שנות ה-30 החל להתעניין בצילום, ובמהרה הפך לצלם מקצועי. ב-1940 הועבר על ידי הנאצים, יחד עם יהודים רבים אחרים, לגטו לודז', שם עבד כצלם שעבד במחלקה הסטטיסטית של הגטו.

 

עם כליאת היהודים בגטאות עבר מנדל מצילום טבע, נופים ודיוקנאות לצילום הטרגדיות בגטו.

תמונות בתקופת השואה
מנדל גרוסמן (תמונה מאתר ויקיפדיה)

במהלך היום, גרוסמן החביא במעילו מצלמה (לא היה לו אישור מהנאצים לצלם), סיכן את חייו שוב ושוב כדי לצלם, וצילם יהודים בסתר. בתוך חומות הגטו, תיעד גרוסמן את חיי היום-יום הקשים: העוני, הרעב, המחלות, ההשפלה והאכזריות.

 

מנדל גרוסמן נורה למוות ב-30 באפריל 1945 על ידי חייל נאצי במהלך צעדת מוות, כאשר עדיין אחז במצלמה שלו. חברו של מנדל מגטו לודז', נחמן זונאבנד, הסתיר צילומים של מנדל בתחתית באר בגטו. צילומים אלה נמצאו אחרי המלחמה ונשלחו לארכיון במוזיאון בקיבוץ לוחמי הגטאות. (מתוך ויקיפדיה).

 

לתמונות נוספות לחצו כאן

צילום מתוך אוסף תמונות, קטלוג של מנדל גרוסמן collections.ushmm.org

רומן וישנאק (1897-1990) Roman Vishniac

רומן וישניאק, צלם יהודי-אמריקאי ממוצא רוסי, התבלט כדמות מרכזית בצילום רחוב יהודי, ותיעודו העשיר, המונה אלפי תצלומים, מציג צוהר ייחודי לחיי היהודים באירופה לפני ובמהלך השואה.

 

וישניאק סייר ברחבי מזרח אירופה בשנות ה-30, כשהוא מתעד את חיי היום-יום, התרבות והמסורות של קהילות יהודיות שוקקות חיים. תצלומיו אלו, שצולמו באהבה ובחמלה, מהווים כיום עדות חיונית לעולם יהודי עשיר שהושמד כמעט כליל.

 

עם פרוץ המלחמה, הוא המשיך לתעד, תוך סיכון עצמי רב, את הזוועות שהתרחשו בגטאות, את סבלם של הקורבנות ואת מעשי האכזריות של הנאצים. תצלומיו, חזקים וקשים לצפייה, הפכו לעדות מוחשית לזוועות השואה ולשואה שחוללה בעם היהודי.

היסטוריה
רומן וישנאק (תמונה מאתר ויקיפדיה)
עבודתו של ויז'ניאק לא הסתכמה בתיעוד בלבד. הוא ראה בכך שליחות חשובה בהעברת סיפורה של השואה לעולם. לאחר המלחמה, צילומים אייקוניים שלו פורסמו בכמה ספרים, המוכר שבהם הוא "A Vanished World", והשפיעו רבות על האופן שבו אנשים תופסים וזוכרים את העולם היהודי־מזרח אירופה. תצלומיו שימשו כראיה במשפטי פשעי מלחמה לאחר המלחמה, והם ממשיכים להוות תיעוד חשוב של השואה כיום.

צילום: רומן וישניאק | מתוך אתר ויקיפדיה

וילי גאורג' (Willi Georg)

צלם גרמני, תיעד את חיי היהודים בגטו ורשה תחת הכיבוש הנאצי.

הוא התפרנס מצילום תמונות של חיילים גרמנים צעירים. בקיץ 1941 הוא קיבל אישור להיכנס לוורשה, הגטו היהודי ולצלם. הוא צילם ארבעה סרטים במספר רחובות מרכזיים. הסרט החמישי הוחרם מתוך מצלמתו מבלי שיעבור חיפוש ומבלי ששאר הסרטים התגלו.

את הסרטים שלח לאמו במינסטר (Muenster), גרמניה, ובשנת 1989, כשהוא בן 80, ביקש למסרם לקהילה היהודית המקומית, אך זו סירבה לקבלם. בשנת 1991 שמע על כך רפאל שרף מלונדון, מאגודת ינוש קורצ'ק הבינלאומית. הוא קיבל ממנו את הצילומים והציגם בתערוכה מיוחדת בלונדון (מתוך ארכיון לוחמי הגטאות).

לתמונות נוספות לחצו כאן

צילום: וילי גאורג' | מתוך אתר www.iwm.org.uk

נועה ענתבי גלילי

נועה ענתבי-גלילי

יועצת אסטרטגית לשיווק ודיגיטל, יוצרת תוכן, מנהלת השיווק בגליץ.

הדס דיין רוזנברג

הדס דיין-רוזנברג

צלמת אופנה ופורטרטים, מנהלת פדגוגית בגליץ, מדריכת צילום ואוצרת תערוכות צילום.

דילוג לתוכן