צילום HDR או בשמו העברי המלא "תמונות טווח דינאמי רחב". תומר יעקובסון כתב מאמר אשר יסקור את הכלים הדרושים להפקת תמונות בטכניקה זו, אבל בעיקר יתמקד באספקט החשוב ביותר והוא איך ומתי לצלם HDR.
HDR
קצת היסטוריה ותיאוריה באופן כללי, תמונה שנכללת תחת ההגדרה (HDR (High Dynamic Range היא תמונה שכוללת שילוב של מספר תמונות ברמות חשיפה שונות, שיוצרות תמונה אחת שבה יש טווח דינמי רחב של החשיפה לאור.
כלומר התמונות הללו מאפשרות לצלם להתגבר על מגבלות החשיפה של המצלמה ולנצל ביתר יעילות את רמות האור השונות שהיו זמינות בשלב הצילום. הטכניקה הזו החלה להופיע כבר בשנות הארבעים של המאה שהמפורסמת בהן הייתה פרסום של פיצוץ גרעיני בשער המגזין LIFE.
אבל כמובן, השיטה תפסה תאוצה בשנים האחרונות עם המהפכה הדיגיטלית בעולם הצילום וכיום כל צלם עם מצלמה בסיסית בכיסו ותוכנת עריכה פשוטה על מחשבו יכול להפיק HDR. העובדה הזאת הפכה את השיטה ללהיט שמושך הרבה מתלהבים וכן הרבה שונאים שטוענים שהשיטה הנה גימיק חולף המנוצל בהגזמה על ידי מי שאינו שולט בכלי. בגלל הקלות בהפקת HDR בימנו חשוב מאוד לדעת מתי להשתמש בשיטה ואנחנו נתעכב על הנקודה הזאת עכשיו.
מתי להשתמש ב- HDR?
נעבוד על פי עקרון השמיכה הקצרה – נניח ואתם עומדים מול הים התיכון, השעה רבע לחמש, יש המון עננים בשמיים והשמש מתחילה לרדת בקטע היומי שלה כשהיא אדומה ועגולה. אתם מתלהבים כרגיל ומתחילים לכוון את המצלמה שלכם כדי לתפוס עוד שקיעה לאוסף. אתם נעזרים במד האור של החשיפה ורואים שאם אתם חושפים את התמונה על פי השמש אתם רואים אותה היטב אבל מאבדים פרטים אחרים כמו הים, העננים או החוף שהפכו חשוכים וכמעט כל התמונה שלכם היא “שמש”. אתם מנסים לפצות על החשיפה הזאת ומגלים שהפעם רואים את הפרטים שהיו חשוכים קודם אבל השמש שהיא מקור האור החזק ביותר בתמונה הפכה פתאום לבהירה מאוד ואיבדה מכל האודם והדרמטיות שהיו לה קודם. אתם נתקלתם במצב השמיכה הקצרה: תכסו את הראש והרגליים שלכם מציצות החוצה. תכסו את הרגליים והראש שלכם נשאר חשוף ומסתכל על התקרה. קר לכם ואתם עייפים אבל לא להתייאש! זה בדיוק הרגע שהמילה HDR צריכה לקפוץ לכם לראש. אין טעם אמיתי ולרוב רק תעשו נזק אם תשתמשו ב-HDR שהשמיכה שלכם ארוכה מספיק. השמיכה הקצרה לא חייבת להופיע בזריחה או בשקיעה, היא יכולה להופיע כשאלומת אור דרמטית נכנסת מהחלון, כשאתם מצלמים שילטי ניאון בוהקים, פנסי מכונית, מבנה מואר או בקיצור כל מצב שבו יש טווח דינאמי רחב שהמצלמה לא תוכל לתפוס את כולו בחשיפה אחת, כלומר שילוב של חלקים בהירים מידי וכהים מידי בתמונה.
הנקודה הזאת הנה הנקודה הכי חשובה בצילום HDR. צלם טוב מבין מה הרגע להשתמש בטכניקה הזאת: הוא מסתכל על העולם ומחפש הבדלים ברמות האור השונות בסביבה שלו, הוא בוחר מקומות שמצבים כאלו יכולים להתרחש ומחכה בהם שעתיים עד לרגע הנכון. הוא לא הולך לצלם HDR אלא מבין מתי זה הזמן לעשות שימוש ב-HDR. נראה לי שהבנתם את העקרון. עכשיו נראה מה צריך בשביל צילום HDR מוצלח.
המצרכים הנדרשים:
מצלמה: המצלמה שלכם צריכה לאפשר צילום מדורג אוטומטי. כלומר היא לא חייבת ואפשר להסתדר בלי זה אבל ממש לא רצוי. החדשות הטובות הן שאחוז מכריע של המצלמות היום מאפשר צילום עם חשיפה מדורגת. המונח האנגלי נקרא Bracketing. רב הסיכויים שהמצלמה שלכם מאפשרת צילום כזה ואם אתם בטוחים תישאלו את דוד גוגל. אגב, המרווח בין החשיפות השונות צריך להיות 2EV אבל על זה נרחיב בהמשך.
פורמט תמונה: אני ממליץ לצלם ב-RAW שנותן לכם גמישות ותוצאות מצויינות. אפשר ליצור HDR מ JPEG אבל זה בהחלט דרך פחות טובה והתוצאות מאותגרות משהו.
חצובה: עד היום לא יצא לי HDR כשהמצלמה מוחזקת בידיים הרועדות שלי. השתמשו בחצובה ולא משנה כמה מיוצבת העדשה שקניתם אתמול. העבודה עם החצובה מעבר ליציבות הנדרשת גורמת לנו לחשוב יותר על הקומפוזיציה של התמונה ולתכנן אותה כמו שצריך. אם אין לכם חצובה תקנו אחת. זה לא בשמיים ויישפר אתכם מייד בתור צלמים.
עדשה: כמובן שזה תלוי מה מצלמים אבל בדרך כלל אתם תצלמו נופים ושטחים גדולים ולכן אני ממליץ להשתמש בעדשה רחבה. יש ערך מוסף לעדשה רחבה ב-HDR שכן לדעתי הזוויות המיוחדות שעדשה רחבה מאפשרת נותנות לתמונה אפקט דרמטי שהולך טוב יחד עם האפקט של HDR.
עדשות אולטרה רחבות, כגון 10-20 של סיגמא, או 11-16 של טמרון על מצלמות קרופ, או 24-70 על פול פריים יעשו את העבודה.
תוכנה: כאמור כל הטריק הוא לאחד את החשיפות המרובות שלכם לתמונה אחת ובשביל זה אתם צריכים תוכנה. פוטושופ יוצרת HDR חביב, והיכולות שלה השתפרו עם הגרסאות, אך התוצאות הטובות ביותר תשיגו PhotoMatix שהיא בעצם תוכנה שמיועדת רק ליצירת HDR. היא ממש טובה וזאת למרות שהיא לא הדבר הכי ידידותי בעולם. יש גרסת ניסיון באתר שלהם ואתם יכולים לקנות אחת עבור כמאה דולר.
איך מצלמים HDR?
או קיי, סיכמנו מתי מצלמים ומה צריך שיהיה לכם בשביל כל התהליך – אתם מוצאים את המקום והזמן ומתארגנים לצילום כמו לצילום רגיל: מחפשים את הזווית הטובה בעינכם וממקמים את החצובה. אתם מעבירים את המצלמה שתצלם במצב BKT של 3 תמונות עם מרווח של 2 EV בין כל חשיפה. זה בעצם אומר למצלמה אנחנו הולכים לצלם 3 תמונות ובכל אחת מהן את תבחרי ברמות חשיפה ופיצוי שונות כדי ליצור תמונה “רגילה” חשוכה ומוארת. אם אתם לא יודעים איך לעשות את זה תשאלו בגוגל את השאלה הבאה “שם המצלמה שלכם עם מודל, bracketing “ ורב הסיכויים שתמצאו שם הנחיות או שתסתכלו במדריך של המצלמה. את הצילום נעשה בעדיפות צמצם (A ברב המצלמות) ונבחר במפתח של F8. זה המפתח שאני מתחיל איתו כמעט תמיד אבל כמובן שאתם יכולים לבחור בממפתח שאתם רוצים לפי העדשה שלכם.
חשוב לצלם במצב זה כי אז המצלמה שומרת על אותו צמצם בשלושת הצילומים וככה עומק השדה שלנו נשאר קבוע וברור בתמונה הסופית.
אתם מוודאים שאתם על ISO נמוך, לא הרבה יותר מ200 מומלץ ביותר למנוע רעשים שיחרבשו לכם את הצילום.
בגלל שאתם עומדים לצלם 3 תמונות רצוי להקפיד שאין עצמים שזזים בפריים שלכם. עצמים שיזוזו ייראו מטושטשים בתוצאה הסופית וזאת למרות שאפשר לסדר את זה אח”כ בתוכנה זה די מעיק ומסורבל.
אם אתם מצלמים רחוב חכו לרגע שהמכוניות יעמדו ברמזור, אם אתם מצלמים דמות תבקשו ממנה לא לזוז. אם אתם באמצע רחוב סואן תצעקו “צבע אדום” ותוך שנייה הוא ייתרוקן. תגלו קצת יוזמה זה תמיד טוב.
כעת לא נותר אלא לצלם 3 תמונות. שימו לב לא להרעיד את החצובה בשעת הצילום שכן חשוב מאוד ששלושת התמונות יהיו מאותה זווית בדיוק אחרת התוצאה הסופית שלכם תיראה לא משהו בכלל.
הנה שלושת התמונות ששימשו כחומר הגלם:
שימו לב לפרטים שאנחנו רואים בחשיפה הבהירה ותראו את אלו בתמונה החשוכה.
שימו לב לעננים, שימו לב למבנה, לרצפה. ממש עולם שונה ורגע HDR קלאסי
שלב העריכה
בואו נפתח את Photomatix, תלחצו על Generate HDR Image ותטענו את שלושת התמונות שלכם:
עכשיו התוכנה עובדת בשבילכם ומאחדת את שלושת החשיפות שלכם לאחת. זה לוקח לה קצת זמן אבל לא יותר מידי. אתם אמורים לראות את ה-HDR שלכם על המסך. אבל הוא נראה על הפנים נכון? אל תדאגו, יש עוד שלב חשוב בדרך אל האושר והוא נקרא Tone Mapping
השלב הזה בעצם מאפשר את הצגת התמונה כמו שצריך על המסך שלכם ובגלל זה אתם רוצים ללחוץ על הכפתור Tone Mapping שיפתח את המסך הבא:
זה כבר נראה יותר טוב. המסך הזה נותן לכם את כל הפרמטרים שאתם יכולים לשחק איתם בדרך ל-HDR הראשון שלכם. הוא מכיל המון פרמטרים, חלק מהם ברורים וחלק מהם קצת מוזרים אבל זה לא העקרון. העקרון שמכאן אתם לבד. זאת התמונה שלכם. פשוט תתחילו לשחק עם כל פרמטר בתפריט מצד שמאל ולראות מה הוא עושה. ניסוי וטעיה זה שם המשחק, יש המון אפשרויות ולכל אחד יש את הטעם שלו אז תבחרו מה אתם אוהבים, אין הגבלת זמן פה. בכל מקרה, אחרי שאתם (ורק אתם) מרוצים מהתוצאה שלכם כל מה שנשאר לכם זה לשמור את התמונה החדשה שלכם. אתם צריכים ללחוץ על כפתור ה- Process ולחכות שהתוכנה תעבד את המידע שלכם. אחרי שהיא סיימה אתם לוחצים על file > save HDR ותתחדשו! יש לכם תמונת HDR משלכם.
בנימה אישית, אנחנו חוזרים לנקודה חשובה וממליצים לכם לא להגזים עם עריכות הHDR, אנחנו לא רוצים לשנות את המציאות אלא רק להראות נקודות מסויימות שהמצלמה לא הצליחה לקלוט. הזיזו את סרגלי העריכה במתינות, הניחו לתמונה לכמה רגעים וחזרו אליה, כדי לבדוק שהתוצאה מספקת אתכם.
כדאי להעביר את התמונה המוכנה לפוטושופ כדי לתת נגיעות עריכה אחרונות לפני פרסום התמונה.
רוצים ללמוד עוד על HDR וצילום נוף? מוזמנים להצטרף לקורס צילומי הנוף המקיף והמוביל בישראל – לפרטים והרשמה לחצו כאן
הטיפים האלו הם מאוד חשובים ומאוד קלים ליישום, אבל בסופו של דבר הטיפ הכי חשוב הוא – צאו לצלם! תגיעו למקומות היפים ביותר בארץ והמקומות המדהימים ביותר בעולם, תעמדו מול פאר היצירה וצלמו אותו כך שתוציאו ממנו את המירב והמיטב. מכאן, הכל בידיים שלכם.
כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.
