הזוהר הצפוני
שקט מוחלט. משב רוח במינוס 21 מעלות מקפיא את הדמעות והריסים, כאילו מנסה להזכיר לי עד כמה אני בסביבה קיצונית, עוינת. בדיוק כשמתחילה לעלות בי התהייה מה בעצם אני עושה פה ומדוע, זה מתחיל. הכל החל בקו ירקרק לאורך השמיים שהתפשט מאופק לאופק ומעל לראשי בצבע ירוק עז על רקע אינספור כוכבים המנקדים את הרקיע. מצד שמאל, זנב האורורה מתחיל להתערבל כלפי מעלה בעוד שפס חדש של זוהר נולד והחל לרדוף אחריו במחול שמיימי מעורר פליאה. אני צופה, יחד עם אשתי, באחת מתופעות הטבע המדהימות ביותר בעולם, תופעה ששנינו הוספנו לרשימה של "דברים שצריך לעשות לפני שאנחנו מתים", ואנו עומדים מול תופעה זו ברגעים אלו! הלב פועם בחזקה והראש מתקשה להאמין למראות העיניים, אלוהים מצייר עם מכחול בשמיים. הרגליים מתחילות לאבד תחושה, אבל לנו לא אכפת אל מול נפלאות הטבע שמופיע מולנו. כל גל זוהר נמשך כחמש דקות ומלווה ברבע שעה של רגיעה וחוזר חלילה במשך כשעה וחצי עד שדועך ומותיר את השמיים שחורים כהרגלם בשאר הלילות.
היופי הירוק – מהו הזוהר הצפוני?
זוהר הקוטב הצפוני, או בשמו הלועזי, היא תופעת טבע המתרחשת בקטבים הצפוני והדרומי. התופעה נגרמת כתוצאה מזרימת הרוח הסולארית (חלקיקים טעונים מהשמש), לכיוון כדור הארץ, המוסטת לכיוון הקטבים עקב השדה המגנטי של כדור הארץ. החלקיקים הטעונים חשמלית מעוררים אטומים בשכבות החיצוניות של האטמוספירה בגובה של כ-80 ק"מ, בגבול החלל והרבה מעל כל מטוס. מחול השדים השמימי הזה מביא לפליטת חלקיקי אור (פוטונים) באורכי גל שונים, אשר יוצרים את הצבעים הזוהרים ברקיע: החמצן מגיב הכי בקלות ופולט אור ירוק ומעט אור בגוון חום, המימן והחנקן פולטים אור אדום וכחול. עמים קדומים, אשר חיפשו הסברים משמיים, נתנו לזוהר הצפוני משמעויות דתיות מעמיקות – החל מזעם האלים וכלה בשבילים המראים לנשמות את דרכן השמיימה. אורורה היא אלת השחר מהמיתולוגיה היוונית והעמים בצפון צפון אמריקה קראו לה מחול הנשמות, ניתן להבין מדוע הם חשבו זאת. ב-1859 התרחשה ה-Solar Super Storm אשר גרמה לזוהר הקוטב להיראות בצורה חזקה מאוד אפילו בקובה ובקריביים, ברחבי צפון אמריקה אנשים התעוררו באמצע הלילה מכיוון שחשבו שהשמש כבר זרחה!
כיצד רואים את הזוהר הצפוני?
הזוהר הצפוני חמקמק ואינו מגלה את פניו לכל אחד. על מנת להגביר את הסיכויים לראות את זוהר הקוטב הצפוני, יש להצפין (או להדרים) ככל האפשר לאיזור הקוטב המגנטי. ומכאן, זה הכל עניין של סטטיסטיקה והמאבק שלנו להגביר את הסיכויים לראות את הזוהר. השמש פועלת במחזוריות של 11 שנה ושיא הפעילות הסולארית אמורה להתרחק בשנת 2012, כלומר אנחנו כבר ממש לקראת השיא. מומלץ להגיע בעונות המתאימות שהן האביב והסתיו, בהן הסיכוי לראות את הזוהר הוא גבוה יותר, לקוות למזג אוויר הכולל שמיים בהירים והכי חשוב – להתלבש הכי חם שאפשר, מכיוון שאתם הולכים לחכות שעות בחוץ בקור מקפיא עצמות בלילה בהיר בסביבות הקוטב. ניתן לצפות בתחזית החלל באתר www.spaceweather.com על מנת לקבל הערכה לסבירות היומית. אנחנו ביקרנו בעיר רובניימי, בירת לפלנד שבצפון פינלנד בחודש מרץ 2008, על מנת לצפות בתופעה בצורה הטובה ביותר, עלינו על הגבעה Ounasvara הסמוכה לעיר וצופה על כל הסביבה. השעות הטובות ביותר לראות את הזוהר הן 22:00-24:00 (סטטיסטית), למרות שניתן לצפות בו גם בשעות אחרות של היממה. מידע נוסף ניתן לראות באתר הלשכה המטאורולוגית הפינית כאן או בלשכה האמריקנית כאן
מצלמים שמי אמרלד
נתקלתי בשאלות רבות כיצד צילמתי את המחזה המופלא, אז אני אחלוק עמכם את התשובה לשאלה זו. הכללים של צילום לילה חלים כאן בריש גלי, כלומר חשוב מאוד להקפיד על חשיפה ארוכה בשימוש עם חצובה ולהקפיד על הדגשים הקטנים (שימוש בשלט או בטיימר) כדי לקבל את התמונה הגדולה. בנוסף, אנו נתקלים כאן בבעיה חדשה ולא מוכרת – הקור. על המצלמה הקור משפיע בריקון מהיר מאוד של הסוללות, בשילוב עם החשיפה הארוכה, ובנוסף הגבישים הקריסטליים של המסך מגיבים ממש לאט וזה מתבטא במעבר איטי והדרגתי בין תמונות. המצלמה ממש קפואה ובלי כפפות מאוד קשה לגעת בה. מכיוון שהזוהר הצפוני נע ומתערבל, רצוי לשמור על חשיפות קצרות יחסית ולכן נכוון למהירות תריס של בין 2 ל-10 שניות ולכן יש להעלות את רגישות החיישן ל ISO 400 ולשמור על צמצם פתוח. את האיזון הלבן (White Balance) נכוון לנורות להט על מנת לקבל את התוצאה המהימנה ביותר וכמובן שהכי כדאי לצלם ב-RAW כדי לשלוט על התוצאות בצורה הטובה ביותר לאחר הצילום.
ירושלים של זהב תחת שמיים ירוקים
בטח חשבתם שאנחנו היחידים שמשוגעים לעמוד בחוץ בכפור, אבל על הגבעה הסמוכה לעיר פגשנו זוג איטלקים, 4 רוסים ואת מריאן, צרפתייה מצחיקה וגוצית בגובה מטר ועשרים שפגשנו עומדת בלילה על המדרון, עוטה עליה מעיל ישן וכפפות שלא תאמו זו לזו. מסתבר שטסה ללפלנד לשבוע רק בשביל לראות את הזוהר הצפוני ולצלם אותו, לא פחות ולא יותר, עם מצלמת פילם קומפקטית שעולה 120 ש"ח. בהמשך חבורה של הולנדים שבעי אלכוהול הצטרפו אלינו בצפייה בזוהר הקוטב ולאחר מספר צחקוקים בשפתם נפתחה ביננו שיחת חולין משעשעת. לאחר שהם שמעו שאנחנו מישראל והתלהבו מארץ הולדתנו, החלו לשיר לנו, כאן על גבעה בלפלנד, את השירים "ירושלים של זהב" ו"הללויה", בעברית. מחזה הזוי שכזה, של עמידה בכפור של מינוס 21 מעלות, מול זוהר הקוטב הצפוני כשחבורה של הולנדים שיכורים מזמרת לנו שירי ארץ ישראל בעברית, ניתן למצוא רק בחוג הקוטב הצפוני.
מסע צילום ללפלנד
כל אחד יכול לחוות את האתגר והריגוש של זוהר הקוטב הצפוני וכמובן גם לצלם אותו. על מנת לאפשר לכל אחד להגיע לחוג הקוטב הצפוני ולהרגיש את החוויה הארקטית, החלטנו להוציא מסעות צילום עם פוטוטבע אשר יפתחו בפניכם עולם שונה לגמרי מכל מה שהכרתם עד עכשיו. כבר היינו בלפלנד והדרכנו קבוצות של צלמים וכל שנה אנחנו מוציאים מסע צילום שמטרתו היא לפתוח בפניכם את ההזדמנות להשיג זאת בעצמכם. למרות שמין הסתם אי אפשר להבטיח את זוהר הקוטב הצפוני, אלא רק לקוות לו, אנחנו נעשה את כל המאמצים להשיג את התוצאות המיוחלות. חוץ מזה, כמובן שנחווה את חוג הקוטב במלוא עוצמתו עם אופנועי שלג, מזחלות כלבים, שייט על שוברת קרח ועוד. מוזמנים להכיר פרטים נוספים על מסע הצילום הקרוב אל לפלנד וכמובן שמוזמנים לבוא איתנו למסע אל חוג הקוטב הצפוני.
כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.
