אין כמו קריאת "וואו" (WOW) טובה למראה אחת מעבודותיך. יש משהו תמציתי ונהדר במילה הזאת , כזה שמייתר את הצורך בהמשך מילולי כלשהו.
המילה הזאת, שבעיקר פשטה בעולם המערבי, מקורה באירית והשתרשה אי שם במאה ה-16 לתוך האנגלית המדוברת. היום, היא בפי כל חי.
לאחר חשיבה ממושכת על אופי התגובה הכה חיננית הזאת, שאלתי את עצמי , האם ישנה חוקיות בצילום שאפשר לקשור לתגובה הכה אנושית הזו.
ידוע שצילום כשפה, מבין כל השפות הויזואליות, היא האינטואיטיבית ביותר , בלתי אמצעית לחלוטין ומדברת ישר אל המח.
ובדיוק כמו שצילום אוכל מוצלח עשוי לגרום למיצי הקיבה לזרום ולבלוטות הריר לעבוד. כך גם ישנו בוודאי גורם בצילומים שיעורר את התגובה הפיזיולוגית כמעט של השמעת המילהצליל – וואו.
גורם הוואו (באנגלית – wow factor) מתייחס לאובייקט צילום אשר החוויה האסתטית מהתבוננות בו , היא נעימה לעין ובו בזמן מפתיעה ומחדשת.
ריכזתי בעבורכם רשימה של נושאי צילום אשר גורם הוואו מוטבע בDNA שלהם. חשוב להבין, שכמו כל דבר אחר בצילום, התוצאה המוצלחת היא שילוב של הצלם עם הסצנה ולא הסתכלות בוקית חסרת מחשבה של הסצנה בלבד.
הוואו הוא בפרטים הקטנים
לפני הצילום, לגודל בעולם האמיתי היה קנה מידה אחיד. מעטים ידעו איך להתבונן בסביבתם בעזרת כלים אופטים שונים ( מיקרוסקופ, טלסקופ וכו). ב1909 התפרסם ספר בשם " טבע בראי המיקרוסקופ והמצלמה" ובו פורסמו צילומי המאקרו הראשונים בהיסטוריה.
אפשר רק לתאר את ההד שיצר הצילום הראשון ובו צילום של יתוש בהגדלה של פי 400.
כמו אז, גם עכשיו , צילומי מאקרו הם מקור להתפעלות ולזוית יוצאת דופן על המציאות שבה אנחנו קיימים. כמעט כל דבר שיצולם בתקריב , יעורר התפלאות. אם אלו חרקים, פרחים, טקסטורות, פתית שלג , טיפות מים, ובעצם כל דבר קטנטן. מה שיפה באמת, זה שהכל נמצא ממש מתחת לאף.
לעוד צילומים מגניבים בסגנון, כנסו לספר המלא בגרסת PDF
הרגע המכריע המדויק – הרגע הקריטי
המציאות מתנהלת על קו זמן אחיד ובו כל אובייקט נע מרגעי שיא לרגעי שפל. הצלם מחויב להתבונן דרך העינית בקומפוזיציה שבנה ולהחליט מתי הוא הרגע הנכון, כלומר רגע השיא.
ככל שהקומפוזיציה מורכבת יותר כך קשה למצוא את הרגע בו כל נושאי הצילום יהיו בשיא בו זמנית. קושי זה אינו כתוצאה מחוסר במיומנות דווקא, אלא כי רגעים מושלמים שכאלו הם די נדירים.
ולכן, בשל נדירותם הם מפתיעים כל כך במצבם הקפוא.
הרגע הקריטי נפוץ מאוד בתחום צילום הספורט. רגע הטבעת הכדור בסל, רגע הנוקאאוט , קופץ גובה מרחף מעל המוט וכן הלאה וכן הלאה. אך הרגע הקריטי קיים כמעט בכל נושא צילום. באנגלית רגע זה נקרא זמן הכסף "מאני טיים". ולכן המשוואה בתחום הזה ברורה, לשחק אותה ב"מאני טיים" היא דרך מובטחת להשגת גורם הוואו.
זווית חדשה- תקווה חדשה
הזווית הגרועה ביותר לצילום היא ללא ספק זאת שמתקבלת מצילום מגובה עינכם. הצלם לא רק בוחר את הרגע המדויק, אלא גם את הזוית ממנה הדברים נראים לפי סדרם בקומפוזיציה. הפתיעו עם זוית יוצאת דופן וכך תראו פן חדש ומפתיע של האובייקט המוכר.
האור המושלם
אור הוא החומר ממנו הצילום כולו עשוי. אך צלמים יודעים שלאור יש איכות וצורה. נתונים אלה אצל צלמים מקצועיים הם ההתחלה והסוף בכל מה שנוגע לצורה שבה נושאם יצטלם. צלמי נוף יודעים שלא מספיק למצוא את הזוית הנכונה שתאפשר את הפאנורמה הרצויה, חובה גם להגיע למיקום בשעה הטובה ביותר מבחינת כיוון הצילום והקומפוזיציה. הבדל של חצי שעה יכול להפוך תמונה סתמית למחדשת , מפתיעה ובמילה אחת.. וואו.
מושאי תשוקה במרכז הבמה
שימוש בנושאים שהינם, על פי הגדרת הרוב, מושא מובהק לתשוקה , היא ללא ספק דרך מוכחת נוספת להוספת גורם הוואו. התשוקה האנושית יודעת להתעורר כתוצאה מהחוויה הויזואלית שקשורה בצפיה בתמונות (תחום זה גם משיק כמובן לפורנוגרפיה, אך זו בעלת מטרות שונות לחלוטין ואולי נרחיב על כך בפרק נפרד).
בכלל הנושאים שעונים להגדרה כמושאי תשוקה, ראשונים הם בני האדם בלי העדפה מגדרית. כלומר, צילומים של אנשים הנחשבים יפים ומושכים ושצד זה הוא שמובלט באופן הצילום. מצטרפים לקטגוריה גם צילומי אוכל מוצלחים. הרי אין כמו מנה מצולמת היטב, בכדי לעורר תיאבון וכמיהה. לא פעם שמעתי וואו למראה תמונת קינוח מגרה שצולמה כמו שצריך.
המצלמה כמכונת זמן
מלבד היכולת של המצלמה להראות את העולם במגוון מטורף של זוויות וגישות , ישנה גם היכולת להקפיא את הזמן. עד בוא הצילום, החוויה האנושי של הזמן היתה לינארית בלבד. כלומר , היה עבר , היה עתיד, אבל לא היה בשום אופן הווה.
הקפאת זרם מים היא דוגמא קלאסית , בעין הבלתי מזוינת המים נתפסים כדבר אחיד ובעל תזוזה מתמדת. אך כל צלם יודע שבכל מהירות הקפאה, זרם המים נראה שונה.
דברים נוספים שמגניב להקפיא הם, אש , אנשים קופצים , מלחמת קמח , כלב מתנער , ספורט מכל סוג ועוד ועוד.
תופעות טבע – מתנה למצלמה
יש קו שנמשך לאורך הכתבה והוא שבכל מקום שהצילום מצליח להראות את המציאות שלנו, אחרת מהצורה שבה אנחנו תופסים אותה ביום יום, יש כמעט בוודאות את גורם הוואו. עם תופעות טבע, לא צריך לעבוד קשה מדי. זאת אומרת, לא לעבוד קשה בבחירת האירוע, הצילום הממשי הוא כבר סיפור אחר לגמרי.
תופעות טבע , תמיד ריתקו את המין האנושי. המצלמה מצליחה לתת לאדם מבט מרחוק על תופעות הטבע . כך שאדם יכול להסתכל על גשם בתמונה, כאשר הוא ספון בבטחה בביתו החמים.
דיוק וגישה צילומית נכונה לכל תופעת טבע, אם זה גשם או זהר צפוני, יבטיחו כמה קריאות וואו.
אינסוף בתוך הפריים
כמו שכניסה לפרטיו הקטנים של הצילום בצילומים מסוג מאקרו, גם צילומים בעלי קנה מידה גדול, ובהם אינסוף פרטים תדהים את עינו ומוחו של הצופה. למסה יש משמעות. את זאת ניתן לראות בצילומו של הצלם רועי גליץ, ובו מאות אלפי פינגווינים מכסים עמק שלם ורחב במרבד של שחור ולבן. אותו כנל עם צילומי שביל החלב המרהיבים שניתן לייצר בקלות יחסית. רק צריך למצוא את הלוקיישן המושלם לכך.
ולסיכום
כמובן שישנם עוד נושאים רבים שגורם הוואו מצוי בDNA שלהם וקצרה היריעה מלפרט את כולם. גם חשוב להתייחס למידת הוויראליות שהצילום ניחן בו. הצילום הוא כמו חיית פרא והצלם הוא שמביית אותה. אך מידת השליטה בצילום היא מוגבלת ותמיד נשאר חריץ קטן דרכו ההפתעה יכולה להתגלות.
רוצים ללמוד איך להוציא תמונות WOW בעצמכם? מוזמנים להצטרף לאחד מהקורסים המדהימים שלנו בגליץ בית הספר לצילום, ולשדרג את הצילומים שלכם – 0774090280
שתפו את המאמר כדי שגם החברים שלכם ידעו לצלם תמונות וואו
כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות גליץ, בית ספר לצילום. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה
