עשר המכות של הצלם המתחיל

הדרך אותה אדם צריך לעבור עד אשר יהיה צלם מקצועי, רצופה טעויות. חלקן מהותיות וחלקן פחות. לא צריך להתבייש בכך, להפך, מי שלא עושה לא טועה. ובצילום, מי שלא מצלם, לעולם לא ירכוש את המיומנות. לא ביד ולא בעין. זה לא שאנחנו מקדשים טעויות, ממש לא, אנחנו מקדשים את הלמידה מהם. חשוב להגיד שבהרבה מקרים, צלמים מקצועיים יעשו את ה"טעות" בכוונה, לשם מטרה אומנותית מסוימת אך הדבר שונה לגמרי מטעות אמיתית שנעשית מחוסר מקצועיות.
לכבוד החג ובאווירתו, קיבצנו בעבורכם 10 מכות שנפוצות אצל הצלם המתחיל וגם כמה דרכים להמנע מהם.

#1  פלאש זה מגעיל אותי

אחת מהפרה הקונספציות הבולטות בקרב צלמים מתחילים , היא ההתנגדות הגורפת לשימוש במבזק. הדבר מובן, לאור העובדה שהמבזק היחידי שנפגשו איתו היה זה המולבש בצמוד לעדשה.
למבזק הקטן איכויות מאוד מסוימות ולא סתם צילום בעזרתו נקרא "פוטו רצח". העובדה שהוא מייצר אלומת אור ממוקדת  במקביל וכמעט צמוד לעדשה , נוטה להשטיח את הנושא וליצר בפורטרטים את האפקט הכה מכוער, העיינים האדומות.
צלם מקצועי כמעט לעולם לא ישתמש במבזק הזה, אלא אם כן יהיה חייב לצלם ולא תהיה לו ברירה בשל כמות האור הקטנה. למען האמת, בגופים המקצועיים הטובים ביותר, אין בכלל מבזק.
כפי שנלמד בקורס המצוין, תאורה מעשית, של הצלם והמרצה תומר יעקובסון. שימוש במבזק חיצוני בנפרד מהמצלמה פותח דלת לעולם שלם נוסף בצילום ובאפשרויות היצירה. כיום גם לא מדובר בהוצאה כספית יוצאת דופן.

#2  בריחת פוקוס

תצלום טוב הוא כמו אוהל סיירים, כזה עם מוט מרכזי הניצב בעזרת 4 יתדות המצמידים אותו לקרקע. היה ויתד אחת תשתחרר והאוהל כולו יפול על יושביו. 4 היתדות הם: חשיפה, קומפוזיציה, רגע מכריע ופוקוס.
כאשר צלם מתחיל משתמש במצלמה במצב צילום אוטומאטי, המצלמה מטפלת בחשיפה במידה לא רעה של הצלחה(לפחות מבחינת כמות האור). רגע מכריע וקומפוזיציה הם עניין של מיומנות וידע, אך גם במידה רבה תלויים בכשרון. רק הפוקוס ממשיך להיות היתד שבו שולטת היכולת הטכנית.
על הצלם להכיר את מצבי הפוקוס במצלמה שלו, כאילו היתה שק של כלים, מהם הצלם ישלוף ברגע הנכון ובהתאם לנושא המצולם את הכלי. בעקרון הנושא פשוט מבחינה תאורטית: פוקוס ננעל לנושאים סטטים, או שתנועתם במרחב רחוקה מהצלם ושאין סכנה שבתנועתו יחרוג מעומק השדה. ופוקוס עוקב לנושאים דינמיים, למשל ילדים או ספורט.
איך משתפרים? בגלל שהנושא הוא לגמרי טכני, התאמנו במהלך הצילום. נסו לעבור ממצב פוקוס אחד למשנהו מבלי להוריד את העין מהעינית. בהתחלה זה יהיה עילג מעט. אבל מפעם לפעם, האצבעות שלכם יזכרו את התנועה הנדרשת והיא תיהפך לטבעית.

#3  ISO בשמיים

משולש החשיפה, כפי שנלמד בשיעור יסודות הצילום, אינו משולש שווה צלעות. שניים מבין השלושה זוכים לעדיפות. השניים הם התריס והצמצם. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהתריס והצמצם הינם חלקים מכניים אמיתיים שנמצאים בגוף המצלמה. אם נפרק מצלמה לגורמיה, נוכל לשלוף עם פינצטה את הצמצם או התריס ולהצגים לראווה. לא כזה הוא הISO.
נעדיף תמיד לקבוע מהירות תריס נכונה לנושא, או ערך צמצם שיציג עומק שדה מספק. רק אם לפי דרישותינו בחשיפה הידנית, מד האור יראה שאין מספיק אור, נפנה אל הISO.
בעוד שלאחיו יש אפקט ויזואלי ברור, לאיזו יש בעיקר דפקט ויזואלי. צורת הדפקט, היא רעש. הרעש הוא בעצם תוצאה של הגברה דיגיטלית של פיקסלים שרופים. הרעש משתלט על משטחי צבע ופוגם באיכות הפרטים.
כיום ישנן מצלמות המסוגלות לצלם באיזו גבוה במיוחד וזה הפך להיות מגרש המשחקים של החברות הגדולות. כל אחת מנסה לחדש ולייצר את הרגישיות הגבוהות עם רעש מינימלי. אין ספק שכיוון הטכנולוגיה לרגישויות מגוחכות באיכויות שלא הכרנו. זה כמובן ישנה את תחום הצילום לאין הכר, אך נכון לעכשיו, למען השם, שימו לב באיזה ISO אתם מצלמים ובחנו  אם במקרה, ניתן להוריד אותו ולהימנע מהרעש הלא רצוי.

#4  מצלמים רק ב-JPEG

הצילום הדיגיטלי הנחיל מהפכה של ממש בעולם הצילום. עד בואו, בכדי שצלם יוכל לראות את תוצאת הצילום, היה עליו לעבור 3 שלבים הכרחיים. צילום התמונה, פיתוח הסרט לתשליל ולבסוף הדפסת התמונה. תהליך זה ערך לפחות כמה שעות. בא הצילום הדיגיטלי וטרף את הקלפים. מעתה הופיע התמונה כמעט במיידי במסך תצוגה אחורי. כך, למעשה בוטל תהליך הפיתוח וההדפסה שהיו כלים חשובים ביותר בשליטה של הצלם על תוצאותיו בצילום.
התמונה המיידית שמתקבלת באופן אוטומאטי, היא בעלת הסיומת המפורסמת, JPEG. קובץ זה אכן עשה שינוי אדיר בעולם והנגיש את קבצי התמונה למליונים ברחבי העולם. הבעיה עם קבצים מסוג זה הוא חוסר גמישותם בעריכה. שלא כמו בהדפסה מסרט הצילום המפותח, שבתהליך זה יכל הצלם להדפיס את תמונות בדיוק כפי שהתכוון הJPEG הוא די חד מימדי.
קבציי הRAW למיניהם הם האלטרנטיבה הדיגילית לתשליל האנלוגי. מאפשרים עריכה משמעותית , ללא אובדן איכות. השימוש בRAW משפר בוודאות את האיכות והנראות של תצלומיך ופותחות דלת לעולם שלם של עריכת תמונה.
טענות נגד!! נכון, קבצי RAW הם כבדים במיוחד ומאפשרים צילום של פחות תמונות על הכרטיס. שני פתרונות מוצעים: קנו עוד כרטיס, או כרטיס גדול יותר. צלמו פחות ומדויק יותר.

#5  עריכת יתר – עיבוד תמונה מוגזם

עריכת תמונה, כפי שנכתב באחד הסעיפים הקודמים, היא חלק בלתי נפרד מתהליך הצילום המקצועי. צלמים מקצועיים לא יעבירו ברצון רב תמונה שלא עברה עריכה. תהליך העריכה, שמכונה גם , עיבוד. צריך להעשות במידה הנכונה. בתחילת הדרך, ולפעמים גם עמוק בתוכה, צלמים נוטים להגזים בעריכת התמונה. מבין החטאים הרבים שנכללים בקטגוריה זו הוא השימוש המוגזם ברווית צבע, חידודים למינהם והגברת ניגודיות.
בכדי להמנע מעיבוד יתר, קחו הפסקה מעיבוד התמונה וחזרו אל המסך עם נקודת מבט רעננה יותר. ובאופן כללי, כדאי לוותר על שימוש בפרמטרים קיצוניים בעריכה.
דגש!! לא כל תוכנת עריכה שיודעת להבהיר ולכהות, תעשה זאת באותה איכות. אל תסתפקו בתוכנות החינמיות, כדאי ללכת על המוצרים המוכרים בשוק ולשלם את המחיר, שהיום כבר אינו בשמיים.

#6  אחיזה לא נכונה

מצלמה במובנים רבים היא כמו כלי נגינה. בשני התחומים מדובר במכשיר מכני אשר משאיר מקום רב ליצירתיות. כל מי שלמד אי פעם לנגן, אפילו אם היה זה רק שיעור אחד, יודע שהדבר הראשון שמלמדים אותך, הוא איך לאחוז בכלי. לעיתים הדבר טיפה מסורבל, אבל ההתעקשות על האחיזה הנכונה מביאה תוצאות בסופו של דבר. המצלמות בדורנו מעוצבות תוך כדי חשיבה על אופן השימוש בהם, כלומר ארגונומיה.
צאו מנוקדת הנחה שאין כפתור אחד במצלמה שלכם שלא ישב צוות שלם והחליט היכן למקם אותו. ואם לצלם יהיה נוח לשלוח את האצבע הנדרשת ולתפעל בקלות את המצלמה תוך כדי צילום.
החזיקו נכון את המצלמה, תמכו בעדשה ויצבו את הגוף. הדבר לא רק יעזור בדיוק הקומפוזיציה אלא גם ישפר את המיומנות הטכנית שלכם לאורך זמן כשהמטרה היא תפעול עיוור לחלוטין.

#7  לשכוח לעדכן נתוני צילום

טעות נפוצה נוספת מתרחשת כאשר יוצאים לצילום מבלי לוודא את נתוני הצילום מראש. דוגמא קלאסית היא כאשר לילה קודם יצאתם לצלם צילומי לילה בחשיפות ארוכות והתריס היה מכוון על 30 שניות. אם לא תאזנו את החשיפה בחזרה התמונה הבאה שלכם כנראה תצא שרופה.
אותו כנ"ל לגבי צילום באתר ובו תאורה משתנה. אם לא עוצרים בין צילום לצילום ובודקים את החשיפות, אפשרי שתגלו כשתגיעו הביתה, שצילמתם כל היום באיזו מופרך.
שני טיפים בנושא!!
1.מאמצים חשיפה מחדלית. החשיפה המחדלית היא מערך של נתונים קבועים שבהם נרצה שהמצלמה תיהיה במצב ההיכון שלה, כלומר בין צילומים. החשיפה המחדלית קבועה לא יכולה לתת מענה לכל נושאי הצילום. אך תציב אתכם בנקודה נוחה באמצע. לכל סוג צילום החשיפה המחדלית תשתנה לפי צרכי הצילום ותנאיו. להלן דוגמא לחשיפה מחדלית שכזאת וההגיון שעומד מאחורי הבחירות. איזו בסיס, לשם קבלת האיכות המירבית אם ניתן,ערך הצמצם יהיה הצמצם האופטימלי של העדשה שבשימוש, לשם קבלת חדות מירבית ולהמנע מעומקי שדה רדודים מידי ולבסוף, מהירות התריס ב 1/800 ,זאת מהירות תריס גבוהה שתקפיא את רוב תחומי היום יום ומצד שני אינה מהירה מידי ומאפשרת כמות אור מספקת.
2.נשמו בין פריים לפריים ובדקו את הנתונים. בחנו את התמונות בהגדלה מלאה , בהיסטוגרמה ובהתראת הביהים.

#8  מכסה עדשה מפדח

טוב, זה פשוט, אבל זה קורה גם לטובים ביותר. אנחנו חושבים שבכלל אין מקום לשימוש במכסה עדשה, כל עוד העדשה מורכבת על המצלמה, ואתם מוכנים לצילום. זאת לא בעיה רצינית,ולאחר שניה של בלבול מערכות למראה הפריים השחור משחור, מתעשתים ומסירים את המכסה לעיתים למשמע קולות לגלוג הסובבים. סתם פדיחה קטנה שעם מעט תשומת לב ניתן למנוע.

#9  כרטיס צילום מלא

כשכמות הצילומים מועטה ומצלמים,רחמנא ליצלן, רק בג'ייפג. יש נטיה לא לרוקן את הכרטיס בעקביות. חשוב לזכור שהכרטיס אינו מקור גיבוי ראוי. ראשית, כפי שלא תשימו את כל הבייצים באותו הסל ( מיושן אבל אמיתי) כך גם לא תאכסנו חודשים רבים של חומרים על גבי כרטיס צילום אחד. אין צורך להסביר את עוגמת הנפש מאובדן תצלומים.
שנית, מצב לא נעים נוסף מתרחש כאשר המקום בכרטיס נגמר במהלך הצילומים. מה שנותר אז לצלם לעשות הוא לבחור בין שתי אפשרויות , או להפסיק את הצילומים, או למחוק תמונות מהכרטיס.
כדי למנוע את המצב, פשוט עבדו באופן מסודר ועשו לעצמכם חוק, כאשר חוזרים הביתה מהצילומים, מרוקנים את הכרטיס,עדיף דרך תוכנת לייטרום שגם מונעת העתקת כפילויות.
לאחר הריקון, מחזירים למצלמה ומפרמטים. הסדר לא באמת חשוב, רק הקפידו על סדר עבודה מסודר ולא תתקעו עם כרטיס מלא.

#10  HDR

למי שלא מכיר HDR ( ר"ת – טווח דינמי גבוה) הינה שיטת צילו ועיבוד תמונה לשם הגדלת הטווח הדינמי האפשרי בצילום הסופי. בעת הצילום ,תצולמנה סדרה של תמונות לפריים בודד.התמונות מצולמות בחשיפות שונות בכדי לחשוף את חלקי התמונה השונים. בתמונה הסופית מחוברים יחדיו כל החלקים שנחשפו נכונה לכדי תמונה אחת עם כמה שיותר פרטים. השיטה חשובה ויש לה שימושים מעשיים רבים, כגון צילום עיצוב פנים וצילומי נוף מסוימים. אך בידיו של הצלם המתחיל זה בדרך כלל נגמר בתמונות לא מציאותיות הסובלות מעיבוד יתר. לעיתים צלמים ינסו להוציא מסצנות שגרתיות את אפקט הוואו בעזרת ההעצמה שהHDR יכול להעניק, אך דבר זה שקול להעמסת תבלינים למנה חסרת פוטנציאל.

רוצים להיפטר מעוד מכות בצילום? מוזמנים להצטרף לאחד מהקורסים המדהימים שלנו בגליץ בית הספר לצילום, ולשדרג את הצילומים שלכם – 0774090280

אנחנו צוות המדריכים של גליץ בית הספר לצילום ואנו מאמינים בהפצת הידע בצילום ובכך שכל אחד יכול ללמוד את סודות התמונה הטובה. אתם מוזמנים לעזור ולשתף עם חברים ואנחנו מאמינים שנפגוש אתכם אישית באחד הקורסים שלנו.

כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לגליץ, בית ספר לצילום. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.