האביב כאן באופן רשמי ואיתו גם עונת צילום המאקרו. הצמחייה הירוקה של החורף כבר החלה לפרוח ולמלא את רקעי הצילום בצבעים עזים.
עם הופעת הפרחים מגיעים גם מיני החרקים הרבים. ואין כמו צילום מאקרו בכדי להראות את היופי הזה בצורה שהעין האנושית לעולם לא תוכל.
אז לכבוד האביב, נצייד אתכם ב 7 טיפים שיקפיצו בכמה רמות את צילומי המאקרו שלכם ויותירו לסתות שמוטות בפליאה על ימין ועל שמאל.
את הטיפים והצילומים נדבו, הצלמים שי כהן שמעביר את קורס צילום המאקרו בבית הספר ונדב בגים שמעביר סדנה ייחודית בנושא.
השקיעו בעדשה טובה
ברירת המחדל של עומק השדה בצילום מאקרו, הוא רדוד. אפשר לומר אפילו, רדוד מאוד. אולי הרדוד ביותר שתפגשו ( אלא אם כן רכשתם איזו עדשת פריים חמודה). עומק השדה כל כך רדוד שלפעמים אינו עולה על מילימטרים בודדים.
אורכי המוקד של עדשות המקרו נעים בין 50-200ממ. וההבדל המהותי , מלבד המחיר, הוא בעומק שדה שהן מאפשרות לצלם. בעצם כך שניתן לצלם איתן במרחק גדול יותר מהנושא.
50-60ממ- מתאים באופן כללי לצילום מאקרו, אך ניחן בעומקי השדה הרדודים ביותר.
150-200ממ הן העדשות היקרות יותר, אך גם אלו שיתנו את התמורה הגדולה, ביכולת צילום עצמים גדולים בהרבה.
השתמשו בפוקוס ידני
בצילום מקרו כאמור. עומק השדה נמדד ברוב המקרים במילימטרים והדיוק בו הופך לחשוב ביותר.
העבירו את המצלמה למצב צפייה במסך (LIVE VIEW). הגדילו את תצוגת המסך והשתמשו בטבעת הפוקוס של העדשה בכדי למצוא את נקודת הפוקוס המדויקת. דרושה יד עדינה על הטבעת, לעיתים ההבדל בין חדות מושלמת לחדות מתקבלת על הדעת היא בטווח חצי המילימטר.
חצובה גם היא הכרחית, היות שהיא מבטלת את רעידות הידיים ומאפשר עבודה נוחה ולא מתסכלת.
דווקא כן בצמצמים פתוחים
עומק השדה הרדוד במאקרו הוא ברכה, לפחות בחלק מסגנונות הצילום. עומק השדה הרדוד מאפשר לנו לטשטש את הרקע מאחורי האובייקט וע"י כך להדגיש אותו ולמקד בו את תשומת הלב. אמנם עבודה עם צמצמים פתוחים מחייבת יותר דיוק ובחינה מושכלת של זווית הצילום והקומפוזיציה, אבל התוצאה והסטופים הנוספים שמרוויחים, מצדיקים את האתגר. נדב בגים מצלם בין צמצם 2.8 ל-8.
טריק ה"צילום במקביל"
עומק השדה מתקיים תמיד (כמעט ) במישור המקביל לחיישן והעדשה. ולכן, בכדי לנצל את עומק השדה הרדוד במלואו , יש להציב את העדשה במקביל לנושא הצילום . כך יהיה למשל ניתן לקבל חדות לאורך הנושא.
בחמש קם צייד
טיפ זה הוא 3 באחד ,היות וזה מצב " WIN WIN WIN"
WIN ראשון הוא כמובן שעת הקסם של הזריחה, עם אור רך צידי ומלא צבע
WIN שני הוא שבדך כלל אין רוחות בשעות אלו. הרוח היא אויבו של צלם המאקרו, תנועות אפילו קטנות של נושא הצילום גם גורמות לטשטוש וגם עשויות להזיז את נושא הצילום מעומק השדה שזה עתה כיוונת בתשומת לב מרבית.
WIN שלישי ואחרון הוא מצב נושא הצילום. בשעות אלו הטל עדיין מצוי כפנינים על עלי הצמחים וכותרות הפרחים. לעיתים גם על החרקים עצמם שבשעות אלו עוד די אדישים וזורמים עם הצילום
אל תתנשאו, צלמו חרקים בגובה העיניים
כבד את מושא הצילום שלך, ולא משנה מיהו, מהו או כמה קטן הוא, הצורה בה אתם מתייחסים אליו, משתקפת בתמונות.
המשמעות השנייה היא גובה וזווית הצילום, צילום מגובה העיניים שלהם מחייב אותנו לרדת נמוך, בד"כ לפני הקרקע ולצלם אותם כאשר הם והעדשה נמצאים על אותו מישור. מעבר לזווית הצילום שעוזרת להאניש את האובייקט ולהציג אותו בצורה שרוב האנשים לא נתקלים בה ביום יום, הירידה לגובה נמוך וזווית הצילום, גורמים לכך שהרקע בתמונה , שלפני כן היה הקרקע, התרחק ויצא מעומק השדה.
דגש אחרון על יציבות
שפרו את החדות בכך שתמנעו תזוזות מיותרות.
– הרכיבו את המצלמה כראוי על חצובה מתאימה . כזאת שתתאים למשקל המצלמה ולעדשה הספציפית בה תשתמשו.
-השתמשו בשלט או בטיימר.
-צלמו במצב "מראה מורמת" או במצב הצפייה במסך (Liveview)
כתב, נמרוד סונדרס: צלם פרילאנס, מרצה ב"גליץ" ,מוביל קבוצה ב"פוטוטבע" ובוגר המחלקה לצילום בבצלאל.
כל הזכויות על הטקסט והתמונות שמורות לרועי גליץ. אין לעשות כל שימוש כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב. תודה.
